משנה שביעית ט ניקוד
(א) הַפֵּיגָם, וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים, וְהַחֲלַגְלוֹגוֹת,
- כֻּסְבָּר שֶׁבֶּהָרִים, וְהַכַּרְפַּס שֶׁבַּנְּהָרוֹת, וְהַגַּרְגֵּר שֶׁל אֲפָר,
- פְּטוּרִין מן הַמַּעַשְׂרוֹת, וְנִלְקָחִים מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית,
- שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶם נִשְׁמָר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- סְפִיחֵי חַרְדָּל מֻתָּרִין, שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל הַסְּפִיחִים מֻתָּרִים, חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב, שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- כָּל הַסְּפִיחִים אֲסוּרִים.
- וְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת.
- גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, וְגָלִיל הַתַּחְתּוֹן, וְהָעֵמֶק.
- מִכְּפַר חֲנַנְיָה וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל שִׁקְמִין, גָּלִיל הָעֶלְיוֹן.
- וּמִכְּפַר חֲנַנְיָה וּלְמַטָּן, כָּל שֶׁהוּא מְגַדֵּל שִׁקְמִין, גָּלִיל הַתַּחְתּוֹן.
- וּתְחוּם טְבֶרְיָא, הָעֵמֶק.
- וּבִיהוּדָה, הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק.
- וּשְׁפֵלַת לוֹד כִּשְׁפֵלַת הַדָּרוֹם, וְהָהָר שֶׁלָּהּ כְּהַר הַמֶּלֶךְ.
- מִבֵּית חוֹרוֹן וְעַד הַיָּם, מְדִינָה אַחַת.
- שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִין בְּכָל אַחַת וְאַחַת, עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהּ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת, אֶלָּא בִּיהוּדָה; וּשְׁאָר כָּל הָאֲרָצוֹת כְּהַר הַמֶּלֶךְ.
- וְכָל הָאֲרָצוֹת כְּאַחַת לַזֵּיתִים וְלַתְּמָרִים.
- רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר אַף עַל הַשָּׁמוּר.
- אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין וְעַל הַדּוּפְרָא, אֲבָל לֹא עַל הַסִּתְוָנִיּוֹת.
- רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר כָּל זְמַן שֶׁבִּכְּרוּ, עַד שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַקַּיִץ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אַף עַל הָאַחֲרוֹן.
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה, יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית;
- וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל יָרָק – אֶחָד לַבִּעוּר.
אוֹכְלִין בָּרְגִילָה, עַד שֶׁיִּכְלוּ סִגָּרִיּוֹת מִבִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה.
(ו) הַמְּלַקֵּט עֲשָׂבִים לַחִים,- עַד שֶׁיִּיבַשׁ הַמָּתוֹק.
- וְהַמְּגַבֵּב בַּיָּבֵשׁ,
- עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְּפָנִים,
- עַד שֶׁיִּשְּׁרוּ מֵאֲבִיהֶן.
- וְהַמְּגַבֵּב בַּיָבֵשׁ,
- עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- בְּכֻלָּן עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ עַד הַגְּשָׁמִים,
- עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- עַד אֵימָתַי עֲנִיִּים נִכְנָסִים לַפַּרְדֵּסוֹת?
- עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- מֵאֵימָתַי נֶהֱנִין וְשׂוֹרְפִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית?
- מִשֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- וַעֲנִיִּים אוֹכְלִין אַחַר הַבִּעוּר, אֲבָל לֹא עֲשִׁירִים,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אֶחָד עֲנִיִּים וְאֶחָד עֲשִׁירִים אוֹכְלִין אַחַר הַבִּעוּר.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ לְאוֹכְלֵיהֶן.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר;
- אֶלָּא יִמָּכְרוּ לְאוֹכְלֵיהֶן, וּדְמֵיהֶם יִתְחַלְּקוּ לְכָל אָדָם.
- הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ, חַיָּב מִיתָה.
משנה שביעית, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב