משנה שביעית י רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) שביעית - משמטת את המלווה,
- בשטר - ושלא בשטר.
- הקפת החנות - אינה משמטת.
- ואם עשאה מלווה - הרי זו משמטת.
- רבי יהודה אומר:
- הראשון, הראשון - משמיט.
- שכר שכיר - אינו משמיט.
- אם עשאו מלווה - הרי זה משמיט.
- רבי יוסי אומר:
- כל מלאכה, שהיא פוסקת בשביעית - משמטת.
- ושאינה פוסקת בשביעית - אינה משמטת.
- כל מלאכה, שהיא פוסקת בשביעית - משמטת.
(ב) השוחט את הפרה, וחלקה בראש השנה -
- אם היה החודש מעובר - משמיט.
- ואם לאו - אינו משמיט.
- אם היה החודש מעובר - משמיט.
- האונס, והמפתה,
- והמוציא שם רע,
- וכל מעשה בית דין - אינן משמיטין.
- המלווה על המשכון,
- והמוסר שטרותיו לבית דין - אינן משמיטין.
(ג) פרוזבול - אינו משמיט.
- זה אחד מן הדברים, שהתקין הלל הזקן,
- כשראה, שנמנעו העם, מלהלוות זה את זה,
- ועוברין על מה שכתוב בתורה,
- שנאמר "השמר לך פן יהיה דבר"(דברים טו, ט),
- התקין הלל הזקן - פרוזבול.
(ד) זה הוא גופו של פרוזבול -
- "מוסר אני לכם,
- איש פלוני ופלוני, הדיינים שבמקום פלוני,
- שכל חוב שיש לי,
- שאגבנו כל זמן שארצה".
- "מוסר אני לכם,
- והדיינים - חותמין מלמטן,
- או העדים.
(ה) פרוזבול המוקדם - כשר.
- והמאוחר - פסול.
- שטרי חוב המוקדמין - פסולין.
- והמאוחרין - כשרים.
- אחד, לווה מחמישה -
- כותב פרוזבול - לכל אחד ואחד.
- וחמישה, לווין מאחד -
- אינו כותב, אלא פרוזבול אחד - לכולם.
(ו) אין כותבין פרוזבול, אלא - על הקרקע.
- אם אין לו -
- מזכהו בתוך שדהו, כל שהוא.
- היתה לו שדה ממושכנת, בעיר -
- כותבין עליה פרוזבול.
- רבי חוצפית אומר:
- כותבין לאיש - על נכסי אשתו,
- וליתומים - על נכסי אפטרופין.
- אם אין לו -
(ז) כוורת דבורים -
- רבי אליעזר אומר:
- הרי היא כקרקע,
- וכותבין עליה פרוזבול,
- ואינה מקבלת טומאה במקומה,
- והרודה ממנה בשבת - חייב.
- הרי היא כקרקע,
- וחכמים אומרים:
- אינה כקרקע,
- ואין כותבין עליה פרוזבול,
- ומקבלת טומאה במקומה,
- והרודה ממנה בשבת - פטור.
- אינה כקרקע,
- רבי אליעזר אומר:
(ח) המחזיר חוב בשביעית -
- יאמר לו: "משמיט אני".
- אמר לו: "אף על פי כן" - יקבל ממנו,
- שנאמר "וזה דבר השמיטה"(דברים טו, ב).
- כיוצא בו -
- רוצח - שגלה לעיר מקלט,
- ורצו אנשי העיר, לכבדו -
- יאמר להם: "רוצח אני".
- אמרו לו: "אף על פי כן" - יקבל מהן,
- שנאמר "וזה דבר הרוצח"(דברים יט, ד).
- ורצו אנשי העיר, לכבדו -
- רוצח - שגלה לעיר מקלט,
(ט) המחזיר חוב בשביעית -
- רוח חכמים נוחה הימנו.
- הלווה מן הגר,
- שנתגיירו בניו עימו - לא יחזיר לבניו.
- ואם החזיר - רוח חכמים נוחה הימנו.
- כל המיטלטלין - נקנין במשיכה.
- וכל המקיים את דברו -
- רוח חכמים נוחה הימנו.
הדף הראשי של משנה שביעית י
משנה שביעית, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב