משנה שביעית ד דפוסים
משנה שביעית, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א עריכה
בראשונה היו אומרים: מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו, כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו, את הגס הגס.
משרבו עוברי עבירה, התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה, וזה מלקט מתוך של זה, שלא בטובה, ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות.
משנה ב עריכה
שדה שנתקווצה, תזרע במוצאי שביעית.
שנטייבה או שנדיירה, לא תזרע במוצאי שביעית.
שדה שנטייבה, בית שמאי אומרים, אין אוכלין פירותיה בשביעית; ובית הלל אומרים, אוכלין.
בית שמאי אומרים: אין אוכלין פירות שביעית בטובה; ובית הלל אומרים: אוכלין בטובה ושלא בטובה.
רבי יהודה אומר: חילוף הדברים; זו מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
משנה ג עריכה
חוכרין נירין מן הנכרים בשביעית, אבל לא מישראל.
ומחזיקין ידי נכרים בשביעית, אבל לא ידי ישראל.
ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.
משנה ד עריכה
המדל בזיתים, בית שמאי אומרים, יגום.
ובית הלל אומרים, ישרש.
ומודים במחליק עד שיגום.
איזה הוא המדל? אחד או שנים.
המחליק, שלשה, זה בצד זה.
במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו, אף המחליק, ישרש.
משנה ה עריכה
המבקיע בזית, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש.
הקוצץ קורות שקמה, לא יחפהו בעפר, אבל מכסה הוא באבנים או בקש.
אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית, מפני שהיא עבודה.
רבי יהודה אומר: כדרכה, אסור, אלא או מגביה עשרה טפחים, או גומם מעל הארץ.
משנה ו עריכה
המזנב בגפנים והקוצץ קנים: רבי יוסי הגלילי אומר, ירחיק טפח.
רבי עקיבא אומר: קוצץ כדרכו, בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה.
אילן שנפשח, קושרין אותו בשביעית; לא שיעלה, אלא שלא יוסיף.
משנה ז עריכה
מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית?
הפגים, משיזריחו, אוכל בהם פתו בשדה.
ביחלו, כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע חייב במעשרות.
משנה ח עריכה
הבוסר, משהביא מים, אוכל בו פתו בשדה.
הבאיש, כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע, חייב במעשרות.
משנה ט עריכה
זיתים, משיכניסו רביעית לסאה, פוצע ואוכל בשדה.
הכניסו חצי לוג, כותש וסך בשדה.
הכניסו שליש, כותש בשדה וכונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהם בשאר שני שבוע, חייבים במעשרות.
ושאר כל פירות האילן, כעונתן למעשרות, כך עונתן לשביעית.
משנה י עריכה
מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית?
בית שמאי אומרים: כל האילן משיוציא.
ובית הלל אומרים: החרובין משישלשלו, והגפנים משיגרעו, והזיתים משינצו, ושאר כל אילן משיוציא.
וכל האילן, כיון שבא לעונת המעשרות, מותר לקצצו.
כמה יהא בזית ולא יקוצנו? רובע.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הזית.
משנה שביעית, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב