משנה שביעית ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) בראשונה היו אומרין:
- מלקט הוא אדם, עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו,
- כדרך שהוא מלקט מתוך של חברו - הגס, הגס.
- מלקט הוא אדם, עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו,
- משרבו עוברי עבירה, התקינו -
- שיהא זה - מלקט מתוך של זה,
- וזה, מלקט מתוך של זה - שלא בטובה,
- ואין צורך לומר, שיקצץ להן מזונות.
(ב) שדה, שנתקווצה -
- תיזרע במוצאי שביעית.
- שניטייבה, או שנידיירה -
- לא תיזרע במוצאי שביעית.
- שדה, שניטייבה -
- בית שמאי אומרים:
- אין אוכלין פירותיה בשביעית.
- ובית הלל אומרים: אוכלין.
- בית שמאי אומרים:
- אין אוכלין פירות שביעית בטובה.
- ובית הלל אומרים: בטובה, ושלא בטובה.
- רבי יהודה אומר: חילוף הדברים -
- זו מקולי בית שמאי,
- ומחומרי בית הלל.
- רבי יהודה אומר: חילוף הדברים -
- בית שמאי אומרים:
(ג) חוכרין נירין מן הגוים - בשביעית,
- אבל - לא מישראל.
- ומחזקין ידי גוים - בשביעית,
- אבל - לא ידי ישראל.
- ושואלין בשלומן - מפני דרכי שלום.
(ד) המדל בזיתים -
- בית שמאי אומרים: יגום.
- ובית הלל אומרים: ישרש.
- ומודים במחליק - עד שיגום.
- איזה הוא המדל? -
- אחד, או שנים.
- והמחליק? -
- שלשה, זה בצד זה.
- במה דברים אמורים? -
- מתוך שלו.
- אבל מתוך של חברו -
- אף המחליק - ישרש.
(ה) המבקע בזית - לא יחפה בעפר,
- אבל מכסה הוא - באבנים, או בקש.
- הקוצץ קורות שקמה - לא יחפה בעפר,
- אבל מכסה הוא - באבנים, או בקש.
- אין קוצצין בתולת שקמה, בשביעית - מפני שהיא עבודה.
- רבי יהודה אומר:
- כדרכה - אסור;
- אלא,
- או מגביה - עשרה טפחים,
- או גומם - מעם הארץ.
- רבי יהודה אומר:
(ו) המזנב בגפנים, והקוצץ קנים -
- רבי יוסי הגלילי אומר:
- ירחיק טפח.
- ורבי עקיבה אומר:
- קוצץ כדרכו - בקרדום, ובמגל,
- ובמגירה, ובכל מה שירצה.
- קוצץ כדרכו - בקרדום, ובמגל,
- רבי יוסי הגלילי אומר:
- אילן שנפשח - קושרין אותו בשביעית,
- לא שיעלה - אלא שלא יוסיף.
(ז) מאמתי, אוכלין פירות האילן בשביעית? -
- הפגים -
- משיזריחו - אוכל בהן פתו בשדה.
- בחלו - כונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בהן.
- הפגים -
- ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.
(ח) הבוסר -
- משיביא מים - אוכל בו פתו בשדה.
- הבאיש - כונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בו.
- ושאר שני שבוע - חייב במעשרות.
(ט) זיתים -
- משיכניסו רביעית לסאה - פוצע, ואוכל בשדה.
- הכניסו חצי לוג - כותש, וסך בשדה.
- הכניסו שליש - כותש בשדה, וכונס לתוך ביתו.
- וכן כיוצא בהן.
- ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.
- ושאר כל פירות האילן -
- כעונתן למעשרות - כך עונתן לשביעית.
(י) מאמתי, אין קוצצין האילן בשביעית? -
- בית שמאי אומרים:
- כל האילן - משיוציא.
- ובית הלל אומרים:
- החרובין - משישלשלו.
- והגפנים - משיגרעו.
- והזיתים - משינצו.
- ושאר כל האילן - משיוציא.
- בית שמאי אומרים:
- וכל אילן,
- כיון שבא לעונת המעשרות - מותר לקוצו.
- כמה יהא בזית, ולא יקוצנו? - רובע.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- הכל לפי הזית.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
הדף הראשי של משנה שביעית ד
משנה שביעית, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב