משנה שביעית ד רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) בראשונה היו אומרין:

מלקט הוא אדם, עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו,
כדרך שהוא מלקט מתוך של חברו - הגס, הגס.
משרבו עוברי עבירה, התקינו -
שיהא זה - מלקט מתוך של זה,
וזה, מלקט מתוך של זה - שלא בטובה,
ואין צורך לומר, שיקצץ להן מזונות.


(ב) שדה, שנתקווצה -

תיזרע במוצאי שביעית.
שניטייבה, או שנידיירה -
לא תיזרע במוצאי שביעית.
שדה, שניטייבה -
בית שמאי אומרים:
אין אוכלין פירותיה בשביעית.
ובית הלל אומרים: אוכלין.
בית שמאי אומרים:
אין אוכלין פירות שביעית בטובה.
ובית הלל אומרים: בטובה, ושלא בטובה.
רבי יהודה אומר: חילוף הדברים -
זו מקולי בית שמאי,
ומחומרי בית הלל.


(ג) חוכרין נירין מן הגוים - בשביעית,

אבל - לא מישראל.
ומחזקין ידי גוים - בשביעית,
אבל - לא ידי ישראל.
ושואלין בשלומן - מפני דרכי שלום.


(ד) המדל בזיתים -

בית שמאי אומרים: יגום.
ובית הלל אומרים: ישרש.
ומודים במחליק - עד שיגום.
איזה הוא המדל? -
אחד, או שנים.
והמחליק? -
שלשה, זה בצד זה.
במה דברים אמורים? -
מתוך שלו.
אבל מתוך של חברו -
אף המחליק - ישרש.


(ה) המבקע בזית - לא יחפה בעפר,

אבל מכסה הוא - באבנים, או בקש.
הקוצץ קורות שקמה - לא יחפה בעפר,
אבל מכסה הוא - באבנים, או בקש.
אין קוצצין בתולת שקמה, בשביעית - מפני שהיא עבודה.
רבי יהודה אומר:
כדרכה - אסור;
אלא,
או מגביה - עשרה טפחים,
או גומם - מעם הארץ.


(ו) המזנב בגפנים, והקוצץ קנים -

רבי יוסי הגלילי אומר:
ירחיק טפח.
ורבי עקיבה אומר:
קוצץ כדרכו - בקרדום, ובמגל,
ובמגירה, ובכל מה שירצה.
אילן שנפשח - קושרין אותו בשביעית,
לא שיעלה - אלא שלא יוסיף.


(ז) מאמתי, אוכלין פירות האילן בשביעית? -

הפגים -
משיזריחו - אוכל בהן פתו בשדה.
בחלו - כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהן.
ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.


(ח) הבוסר -

משיביא מים - אוכל בו פתו בשדה.
הבאיש - כונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בו.
ושאר שני שבוע - חייב במעשרות.


(ט) זיתים -

משיכניסו רביעית לסאה - פוצע, ואוכל בשדה.
הכניסו חצי לוג - כותש, וסך בשדה.
הכניסו שליש - כותש בשדה, וכונס לתוך ביתו.
וכן כיוצא בהן.
ושאר שני שבוע - חייבין במעשרות.
ושאר כל פירות האילן -
כעונתן למעשרות - כך עונתן לשביעית.


(י) מאמתי, אין קוצצין האילן בשביעית? -

בית שמאי אומרים:
כל האילן - משיוציא.
ובית הלל אומרים:
החרובין - משישלשלו.
והגפנים - משיגרעו.
והזיתים - משינצו.
ושאר כל האילן - משיוציא.
וכל אילן,
כיון שבא לעונת המעשרות - מותר לקוצו.
כמה יהא בזית, ולא יקוצנו? - רובע.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
הכל לפי הזית.


הדף הראשי של משנה שביעית ד