משנה שביעית ב
שביעית פרק ב', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< · משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק שני ("עד אימתיי") · >>
פרקי מסכת שביעית: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
משנה א
עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית?
עד שתכלה הליחה, כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות.
אמר רבי שמעון: נתת תורת כל אחד ואחד בידו; אלא בשדה הלבן עד הפסח, ובשדה האילן עד עצרת.
משנה ב
מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה.
וכן בבית השלחין.
מיבלין, מפרקין, מאבקין, מעשנין, עד ראש השנה.
רבי שמעון אומר: אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית.
משנה ג
מסקלין עד ראש השנה.
מקרסמין, מזרדין, מפסלין, עד ראש השנה.
רבי יהושע אומר: כזירודה וכפיסולה של חמישית, כך של ששית.
רבי שמעון אומר: כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן, רשאי אני בפיסולו.
משנה ד
מזהמין את הנטיעות, וכורכין אותן, וקוטמין אותן, ועושין להן בתים, ומשקין אותן, עד ראש השנה.
רבי אלעזר בר צדוק אומר: אף משקה הוא את הנוף בשביעית, אבל לא את העיקר.
משנה ה
סכין את הפגים ומנקבים אותם, עד ראש השנה.
פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא מנקבין אותן.
רבי יהודה אומר: מקום שנהגו לסוך, אינן סכין, מפני שהיא עבודה.
מקום שנהגו שלא לסוך, סכין.
רבי שמעון מתיר באילן, מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.
משנה ו
אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה.
ואם נטע או הבריך או הרכיב, יעקור.
רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים, שוב אינה קולטת.
רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לשתי שבתות.
משנה ז
האורז והדוחן והפרגין והשומשמין שהשרישו לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית.
ואם לאו, אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
משנה ח
רבי שמעון שזורי אומר: פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה, כיוצא בהן.
רבי שמעון אומר: אפונין הגמלונין, כיוצא בהן.
רבי אלעזר אומר: אפונין הגמלונין, משתרמלו לפני ראש השנה.
משנה ט
הבצלים הסריסים, ופול המצרי, שמנע מהם מים שלשים יום לפני ראש השנה, מתעשרין לשעבר, ומותרים בשביעית.
ואם לאו, אסורים בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
ושל בעל שמנע מהם מים שתי עונות, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, שלש.
משנה י
הדלועין שקיימן לזרע, אם הקשו לפני ראש השנה ונפסלו מאוכל אדם, מותר לקיימן בשביעית.
ואם לאו, אסור לקיימן בשביעית.
התמרות שלהם, אסורות בשביעית.
ומרביצין בעפר לבן, דברי רבי שמעון.
רבי אליעזר בן יעקב אוסר.
ממרסין באורז בשביעית.
רבי שמעון אומר, אבל אין מכסחין.
- עַד שֶׁתִּכְלֶה הַלֵּחָה;
- כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹרְשִׁים לִטַּע בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- נָתַתָּ תּוֹרַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיָדוֹ;
- אֶלָּא בִּשְׂדֵה הַלָּבָן – עַד הַפֶּסַח,
- וּבִשְׂדֵה הָאִילָן – עַד עֲצֶרֶת.
- וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין.
- מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִיעִית.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- מְקַרְסְמִין, מְזָרְדִין, מְפַסְּלִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- כְּזֵרוּדָהּ וּכְפִסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִישִׁית, כָּךְ שֶׁל שִׁשִּׁית.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן, רַשַּׁאי אֲנִי בְּפִסּוּלוֹ.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
- רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר:
- אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא אֶת הָעִקָּר.
- פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לִשְׁבִיעִית, וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית,
- לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ, אֵינָן סָכִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה.
- מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ, סָכִין.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן.
- וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב, יַעֲקֹר.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת.
- רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים,
- לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.
- מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר,
- וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית.
- וְאִם לָאו,
- אֲסוּרִין בַּשְּׁבִיעִית,
- וּמִתְעַשְּׂרִין לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
- פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע בַּתְּחִלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, מִשֶּׁתִּרְמְלוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
- שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
- מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר,
- וּמֻתָּרִים בַּשְּׁבִיעִית.
- וְאִם לָאו,
- אֲסוּרִים בַּשְּׁבִיעִית,
- וּמִתְעַשְּׂרִין לַשָּׁנָה הַבָּאָה.
- וְשֶׁל בַּעַל,
- שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
- שָׁלֹשׁ.
- שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת,
- אִם הֻקְשׁוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִפְסְלוּ מֵאֹכֶל אָדָם,
- מֻתָּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית;
- וְאִם לָאו,
- אָסוּר לְקַיְּמָן בַּשְּׁבִיעִית.
- הַתְּמָרוֹת שֶׁלָּהֶם אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית.
וּמַרְבִּיצִין בְּעָפָר לָבָן,
- דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹסֵר.
- מְמָרְסִין בָּאֹרֶז בַּשְּׁבִיעִית.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲבָל אֵין מְכַסְּחִין.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
נוסח הרמב"ם
(א) עד אימתי, חורשין שדה הלבן ערב שביעית? -
- עד שתכלה הליחה,
- כל זמן שבני אדם חורשין ליטע במקשיות, ובמדלעות.
- עד שתכלה הליחה,
- אמר רבי שמעון:
- נתת תורת כל אחד ואחד בידו!
- אלא בשדה הלבן - עד הפסח,
- ובשדה האילן - עד העצרת.
- נתת תורת כל אחד ואחד בידו!
(ב) מזבלין, ומעדרין -
- במקשיות, ובמדלעות - עד ראש השנה,
- וכן בבית השלהים.
- במקשיות, ובמדלעות - עד ראש השנה,
- מייבלין, מפרקין, מאבקין, ומעשנין - עד ראש השנה.
- רבי שמעון אומר:
- אף נוטל הוא את העלה מן האשכול - בשביעית.
- רבי שמעון אומר:
(ג) מסקלין - עד ראש השנה.
- מקרסמין, מזרדין, ומפסלין - עד ראש השנה.
- רבי יהושע אומר:
- כזירודה, וכפיסולה של חמישית - כך של שישית.
- רבי שמעון אומר:
- כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן - רשאי אני בפיסולו.
(ד) מזהמין את הנטיעות,
- וכורכין אותן, וקוטמין אותן,
- ועושין להם בתים,
- ומשקין אותן - עד ראש השנה.
- רבי אלעזר בר צדוק אומר:
- אף משקה הוא על הנוף, בשביעית -
- אבל לא על העיקר.
(ה) סכין את הפגין, ומנקבין אותן - עד ראש השנה.
- פגי ערב שביעית, שנכנסו לשביעית,
- ושל שביעית, שיצאו למוצאי שביעית -
- לא סכין, ולא מנקבין.
- רבי יהודה אומר:
- מקום שנהגו לסוך - אינן סכין מפני שהיא עבודה;
- מקום שנהגו שלא לסוך - סכין.
- רבי שמעון מתיר באלו -
- מפני שהוא רשאי בעבודת האילן.
- ושל שביעית, שיצאו למוצאי שביעית -
(ו) אין נוטעין, ואין מבריכין, ואין מרכיבין,
- בערב שביעית - פחות משלשים יום לפני ראש השנה;
- אם נטע, או הבריך, או הרכיב - יעקור.
- רבי יהודה אומר:
- כל הרכבה, שאינה קולטת לשלשה ימים - שוב אינה קולטת.
- רבי יוסי, ורבי שמעון אומרים:
- לשתי שבתות.
(ז) האורז, והדוחן, והפרגין, והשומשמין -
- שהשרישו לפני ראש השנה -
- מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית.
- ואם לאו -
- אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
- שהשרישו לפני ראש השנה -
(ח) רבי שמעון השזורי אומר:
- פול המצרי, שזרעו לזרע מתחילה - כיוצא בהן.
- רבי שמעון אומר:
- האפונין הגמלונין - כיוצא בהן.
- רבי אלעזר אומר:
- האפונין הגמלונין - משתירמלו לפני ראש השנה.
(ט) הבצלים הסריסים, ופול המצרי -
- שמנע מהן מים, שלשים יום לפני ראש השנה -
- מתעשרין לשעבר, ומותרין בשביעית.
- ואם לאו -
- אסורין בשביעית, ומתעשרין לשנה הבאה.
- ושל בעל -
- שמנע מהן מים,
- שתי עונות, דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרים: שלש.
- שמנע מהן מים,
- שמנע מהן מים, שלשים יום לפני ראש השנה -
(י) הדלועין שקיימן לזרע -
- אם הקשו לפני ראש השנה, ונפסלו מאוכל אדם -
- מותר לקיימן בשביעית.
- ואם לאו -
- אסור לקיימן בשביעית.
- אם הקשו לפני ראש השנה, ונפסלו מאוכל אדם -
- התמרות שלהן - אסורות בשביעית.
- ומרבצין בעפר הלבן - דברי רבי שמעון.
- ורבי אליעזר בן יעקב - אוסר.
- וממרסין באורז - בשביעית.
- רבי שמעון אומר: אבל לא מכסחין.
פירושים
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- מפרשי המשנה
משנה שביעית, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב