משנה שביעית ב ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת שביעית · פרק ב · משנה ח | >>
רבי שמעון שזורי אומר: פול המצרי שזרעו לזרע בתחילה, כיוצא בהן.
רבי שמעון אומר: אפונין הגמלונין, כיוצא בהן.
רבי אלעזר אומר: אפונין הגמלונין, משתרמלויב לפני ראש השנה.
משנה מנוקדת
רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוֹרִי אוֹמֵר:
- פּוֹל הַמִּצְרִי שֶׁזְּרָעוֹ לְזֶרַע בַּתְּחִלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
- רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
- אֲפוּנִין הַגַּמְלוֹנִין, מִשֶּׁתִּרְמְלוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
נוסח הרמב"ם
רבי שמעון השזורי אומר:
- פול המצרי, שזרעו לזרע מתחילה - כיוצא בהן.
- רבי שמעון אומר:
- האפונין הגמלונין - כיוצא בהן.
- רבי אלעזר אומר:
- האפונין הגמלונין - משתירמלו לפני ראש השנה.
פירוש הרמב"ם
זרעו לזרע - פירוש שזרעו לזרע, לקחת ממנו זרע, ולא לאכילה.
האפונין הגמלונין - הם הגסים, וכבר פירשנוהו.
משתרמלו - פירוש משיכנסו בצקלונן, ו"תורמל" בלשונם הוא כלי עור, יעשוה הרועים והולכי דרך לתת בו צידם וצרכיהם, ותולין אותו על צוארן. והוא מדמה אליו המכסה אשר על האפונים, מפני שהיה תבנית הכלי ההוא בזמנם כתבנית קליפת האפונים.
ואין הלכה כרבי שמעון (בן) שזורי:
פירוש רבינו שמשון
כיוצא בהן. בתר השרשה דאורז ודוחן בין לענין מעשר בין לענין שביעית ודוקא זרעו לזרע אבל זרעו לירק אזלינן בתר לקיטה כירק והשתא רבנן דפליגי עליה סברי דאזלינן בתר לקיטה וקשה בפ"ק דר"ה (דף יג) דפסיק [שמואל] כר' יוסי בן כיפר במקצתו השריש קודם ר"ה ומקצתו השריש לאחר ר"ה וצובר גורנו ותורם ולאו מטעמיה דאיהו סבר יש בילה ושמואל סבר אין בילה אלא משום דהכל הולך אחר גמר פרי אדרבה כל שכן דהוה ניחא טפי אם היה פוסק הלכה כדברי חכמים דקא סברי פול המצרי בתר לקיטה ואפילו תמצא לומר דאיכא רבנן דברייתא דסבירא להו פול המצרי בתר השרשה לית להו צובר גורנו מכל מקום לימא הלכה כרבנן דמתניתין דשביעית והוה ניחא טפי מר' שמעון שזורי וי"ל דשמואל בא לפסוק כר' שמעון שזורי בכל דבר אפילו באורז ודוחן ופרגין ושומשמין ולאו מטעמיה דרבי שמעון משום דיש בילה וצובר גורנו ושמואל סבר אין בילה אלא משום הכל הולך אחר גמר פרי ואע"ג דבהקומץ רבה (דף ל:) מייתי ההיא דפול המצרי ולא מייתי ההיא דאורז ודוחן ופרגין ושומשמין כלל מכל מקום נפקא מינה לגבי ההיא ובירושלמי (הל' ה) מייתי ברייתא דר' שמעון שזורי שש מדות אמרו חכמים בפול המצרי ובסוף פ"ח דכלאים כתבתיה:
משתרמלו אמרינן בירושלמי (פ"ב ה"ה) מהו תירמלו עבדין קנקולין ופי' בערוך שהקשו ועשו כיס כמו תרמילו כלומר אימת הן כיוצא בהן בזמן שתרמלו לפני ראש השנה.
תני בתוספתא אמר רשב"ג לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הגמור לשעבר ועל של הנץ לעתיד לבא על מה נחלקו על התורמל שבית שמאי אומרים לשעבר וב"ה אומרים לעתיד לבא פירוש לשעבר מתעשר לשעבר וגבי פול המצרי מיתניא:
תניא בתורת כהנים מנין לאורז ודוחן ופרגין ושומשמין לפני ר"ה שכונסין אותן בשביעית ת"ל ואספת את תבואתה בשביעית יכול אע"פ שלא השרישו ת"ל שש שנים תזרע ואספת ששה זורעין וששה אוספין ולא ששה זורעין וז' אוספין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
פול המצרי - פאשול"י בלע"ז:
שזרעו לזרע - כדי להוציא ממנו זרע לזרוע ולא לאכילה:
כיוצא בהם - בתר השרשה, כאורז ודוחן, בין לענין מעשרות בין לענין שביעית. ודוקא שזרעו לזרע אבל זרעו לירק אזלינן בתר לקיטה כירק:
הגמלונין - הגסים:
משתרמלו - שהוקשו ונעשו כמין כיס. ודוגמתו בתרמילו [שבת לא] שהוא כיס של רועים:
פירוש תוספות יום טוב
האפונין הגמלונים כיוצא בהם. ושכתב הר"ב במשנה דלעיל דבשנה אחת משרשת כל השדה. ר"ל כל מה שזורעים אחד שיהיה שדה או ערוגה דהא במשנה ב פרק ג דכלאים מפרש דאפונים הגמלונים מין ירק ואין זורעים ממנה שדה ועיין מ"ש שם:
משתרמלו. ל' הר"ש כלומר אימתי הם כיוצא בהם בזמן שתרמלו לפני ר"ה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) משתרמלו. כלומר אימתי הם כיוצא בהם בזמן שתרמלו לפני ר"ה. הר"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
רבי שמעון שזורי אומר פול המצרי שזרעו לזרע בתחלה: ר"ל לא שנמלך. רק תיכף כשזרען לא היה דעתו לאכלן ירק. רק שישהו בארץ להרבות זרע. דאז ג"כ אינן נלקטים כאחד:
כיוצא בהן: ואזלינן בתר השרשה. ובזרען לירק אזלינן בתר לקיטה:
רבי שמעון אומר אפונין הגמלונין: גראסע באהנען:
רבי אלעזר אומר אפונין הגמלונין משתרמלו לפני ראש השנה: שנתקשו ונעשו כמונחים בכיס לפני ר"ה. אזלינן בתר שעת תורמל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת