פתיחת התפריט הראשי

משנה שבועות ח ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ח · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

היכן שורי, אמר לו איני יודע מה אתה סח, והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד.

משביעך אני ואמר אמן, פטור.

היכן שורי, אמר לו אבד.

משביעך אני ואמר אמן, והעדים מעידין אותו שאכלו, משלם את הקרן.

הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם.

היכן שורי, אמר לו נגנב.

משביעך אני ואמר אמן, והעדים מעידין אותו שגנבו, משלם תשלומי כפל.

הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם.

נוסח הרמב"ם

איכן שורי ואמר לו איני יודע מה אתה סח והוא שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד משביעך אני ואמר אמן פטור איכן שורי ואמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם איכן שורי ואמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם.

פירוש הרמב"ם

[היכן שורי כו'] שומר חנם כששלח ידו בפקדון ונשבע הוא חייב קרן וחומש ואשם כשהודה מאליו אבל אם העידו עליו בזה והוא כופר אינו חייב חומש ולא אשם וכמו כן כשטען נגנבה והיה הוא עצמו שגנבה יתחייב תשלומי כפל כמו שנאמר אם לא ימצא הגנב וגו' כלומר אם ימצא שהוא הגנב ישלם שנים אם יש שם עדים ואם הודה מאליו משלם קרן וחומש ואשם וכבר קדם פי' ההלכה ועקריו בפרק תשיעי מב"ק:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

היכן שורי אמר לו אבד - אמר לשומר חנם היכן שורי אמר ליה אבד. משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן. ולא כפל. ואם הודה לו מעצמו עד שלא באו עדים, משלם קרן וחומש ואשם, כדין שבועת הפקדון, דאינה באה עד שמודה ושב מרשעתו ובא להתכפר:

אמר ליה נגנב משביעך אני וכו' - דשומר חנם הפוטר עצמו בטענת גנב ונשבע ובאו עדים, משלם כפל, דכתיב (שמות כב) אם לא ימצא הגנב, אס לא ימצא כמו שאמר, אלא שהוא עצמו גנבו, ישלם שנים. אבל אם בא לפטור עצמו בטענת אבד, אינו משלם כפל:

הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם - אבל כפל לא, דמודה בקנס פטור:

פירוש תוספות יום טוב

משביעך אני. עמ"ש במשנה ב' פ"ה:

היכן שורי אמר ליה אבד וכו' היכן שורי אמר ליה נגנב וכו'. שנויה במשנה ז' ח' פ"ט דב"ק. וע"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אינו יודע מה אתה סח:    ירושלמי פ' זה בורר. וביד שם:

א"ל נאבד:    ירושלמי פ' כל הנשבעין ונלע"ד דהה"נ דה"מ למיתני א"ל מת או נשבר וכו' והעדים מעידין אותו שאכלו אלא משום דבעי לפלוגי בין טענת אבידה לטענת גניבה אע"ג דגבי נושא שכר ושוכר שתיהן שוות לחיובא נקט נאבד א"נ משום. דגבי היכן פקדוני דתנינן בפ' הגוזל קמא לא שייך למיתני מת או נשבר או נשבה נקט הכא נמי אשגרת לישנא דהתם ועיין במ"ש שם סי' ח':

שאכלו משלם את הקרן:    ירושלמי ויש אכילה בלא טביחה א"ר חגי תפתר בששחטו אחר. וכתבו תוס' ז"ל והעדים מעידין אותו שאכל גרסי' ול"ג נמי טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' דבהגוזל קמא פריך מינה לרבי יוחנן דאמר הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' והכא קתני שאכלו משלם תשלומי כפל אבל תשלומי ד' וה' לא אע"ג דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה משמע שאכלו גרסי' וליכא למימר דהתם ברייתא היא דפריך מינה מדדחיק התם לאוקמה כר' מאיר והיינו משום דסתם מתני' ר"מ היא ואומר ר"י האי דלא תנא טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' ואע"ג דאמת הוא משום דבקרא לא כתוב ד' וה' אלא בגנב עצמו ע"כ:

א"ל נגנב:    פ' הגוזל קמא (בבא קמא ד' ק"ו ע"ב) והתם קתני אפילו גבי א"ל נגנב והעדים מעידין שאכלו וקא שקיל וטרי התם עליה דהאי שאכלו. ואיתה בתוס' פ"ק דב"מ ד' ג':


פירושים נוספים