משנה שבועות ה ניקוד
(א)
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן,
- נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים,
- בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים,
- בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים,
- בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין,
- מִפִּי עַצְמוֹ;
- וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵינוֹ חַיָּב,
- עַד שֶׁיִּכְפֹּר בּוֹ בְּבֵית דִּין,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ, בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים,
- כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ, חַיָּב.
- בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ, בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים,
- וְחַיָּב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה,
- וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן;
- וְאֵינוֹ חַיָּב עַל שִׁגְגָתָהּ.
- וּמֶה חַיָּב עַל זְדוֹנָהּ?
- אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים:
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד?
- אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פִּקְּדוֹנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
- אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אֵין לְךָ בְּיָדִי,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- הֲרֵי זֶה חַיָּב.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
- בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין,
- וְכָפַר,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- מַה טַּעַם?
- מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת:
הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ,
- אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ,
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי,
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי וְלֹא לְךָ וְלֹא לְךָ,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
- עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָּאַחֲרוֹנָה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
- עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי,
- תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד, גָּזֵל וַאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
- תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
- שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ אָמַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת,
- חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
- אֲפִלּוּ אָמַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת,
אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי,
- וְהוּא אוֹמֵר:
- לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִּתִּיתִי.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- וְהוּא אוֹמֵר:
- רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר,
- שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ.
- אָמְרוּ לוֹ:
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ:
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ,
גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי,
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי,
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא הֵמִית,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת עַבְדִּי,
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא הֵמִית,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- אָמַר לוֹ:
- חָבַלְתָּ בִּי וְעָשִׂיתָ בִּי חַבּוּרָה,
- וְהוּא אוֹמֵר:
- לֹא חָבַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי בְּךָ חַבּוּרָה,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ:
- הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי וְסִמִּיתָ אֶת עֵינִי,
- וְהוּא אוֹמֵר:
- לֹא הִפַּלְתִּי וְלֹא סִמִּיתִי,
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- פָּטוּר.
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל הַמְּשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, חַיָּב;
- וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, פָּטוּר:
משנה שבועות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב