משנה ראש השנה א ניקוד


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:

בְּאֶחָד בְּנִיסָן, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים וְלִרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי,
רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנִים,
וְלִשְׁמִטִּין וּלְיוֹבְלוֹת,
לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:
(ב)

בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן:

בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה.
בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, טו):
"הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם".
וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמַּיִם:
(ג)

עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין:

עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח,
עַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית,
עַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה,
עַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת,
עַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנֻכָּה,
וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים.
וּכְשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּר,
מִפְּנֵי פֶּסַח קָטָן:
(ד)

עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת, עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי,

שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא,
וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת.
וּכְשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מְחַלְּלִין אַף עַל כֻּלָּן,
מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַקָּרְבָּן:
(ה)

בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַּעֲלִיל, בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּעֲלִיל,

מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם נִרְאָה בַּעֲלִיל,
אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת:
(ו)

מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג,

וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד.
שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים,
נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא:
(ז)

אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵלְכוּ;

לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,
אֶלָּא שֶׁאִם יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן, יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אָב וּבְנוֹ, וְכָל הַקְּרוֹבִין, כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
מַעֲשֶׂה בְּטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא,
שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא וּבְנוֹ וִעַבְדּוֹ מְשֻׁחְרָר;
וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ,
וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ.
וּכְשֶבָּאוּ לִפְנֵי בֵּית דִּין,
קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ,
וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ:
(ח)

אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין:

הַמְּשַׂחֵק בְּקֻבְּיָא,
וּמַלְוֵי בְּרִבִּית,
וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים,
וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית,
וַעֲבָדִים.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ, אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁרִים לָהּ:
(ט)

מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ,

מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר;
אֲפִלּוּ בְּמִטָּה.
וְאִם צוֹדֶה לָהֶם, לוֹקְחִין בְּיָדָם מַקְּלוֹת.
וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, לוֹקְחִין בְּיָדָם מְזוֹנוֹת.
שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, ד): "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ... אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם":