משנה ראש השנה א רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) ארבעה ראשי שנים הם:

באחד בניסן -
ראש השנה - למלכים, ולרגלים.
באחד באלול -
ראש השנה - למעשר בהמה.
רבי אלעזר, ורבי שמעון אומרין:
באחד בתשרי.
באחד בתשרי -
ראש השנה - לשנים, לשמיטים,
וליובלות, ולנטיעה, ולירקות.
באחד בשבט -
ראש השנה - לאילן,
כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרין:
בחמישה עשר בו.


(ב) בארבעה פרקים - העולם נידון:

בפסח - על התבואה.
בעצרת - על פירות האילן.
בראש השנה -
כל באי עולם - עוברין לפניו כבני מרון,
שנאמר "היוצר יחד ליבם,
המבין אל כל מעשיהם" (תהלים לג טו).
ובחג - נידונים על המים.


(ג) על שישה חודשים - שלוחים יוצאים:

על ניסן - מפני הפסח.
על אב - מפני התענית.
על אלול - מפני ראש השנה.
על תשרי - מפני תקנת המועדות.
על כסליו - מפני חנוכה.
ועל אדר - מפני הפורים.
וכשהיה בית המקדש קיים,
יוצאין - אף על אייר,
מפני פסח קטן.


(ד) על שני חודשים - מחללין את השבת:

על ניסן, ועל תשרי -
שבהם - שלוחים יוצאים לסוריה,
ובהם - מתקנים את המועדות.
וכשהיה בית המקדש קיים,
מחללין - אף על כולם,
מפני תקנת הקרבן.


(ה) בין - שנראה בעליל,

בין - שלא נראה בעליל,
מחללין עליו - את השבת.
רבי יוסי אומר:
אם נראה בעליל,
אין מחללין עליו - את השבת.


(ו) מעשה,

שעברו - יתר מארבעים זוג,
ועיכבם רבי עקיבה - בלוד.
שלח לו רבן גמליאל:
אם מעכב אתה - את הרבים,
נמצאת מכשילם - לעתיד לבוא.


(ז) אב ובנו,

שראו את החודש - ילכו.
לא - שמצטרפין זה עם זה,
אלא - שאם ייפסל אחד מהם,
יצטרף השני - עם אחר.
רבי שמעון אומר:
אב ובנו - וכל הקרובים,
כשרים לעדות החודש.
אמר רבי יוסי:
מעשה בטוביה הרופא,
שראה את החודש - בירושלים,
הוא - ובנו, ועבדו משוחרר.
קיבלו הכהנים - אותו, ואת בנו.
ופסלו - את עבדו.
וכשבאו לבית דין -
קיבלו - אותו, ואת עבדו.
ופסלו - את בנו.


(ח) ואלו הן הפסולים:

המשחק בקוביה,
והמלווה בריבית,
ומפריחי יונים,
וסוחרי שביעית,
ועבדים.
זה הכלל -
כל עדות - שאין האישה כשרה לה,
אף הן - אינן כשרים לה.


(ט) מי שראה את החודש,

ואינו יכול להלך -
מוליכין אותו - על החמור,
ואפילו במיטה.
ואם צודה להן -
לוקחין בידם מקלות.
ואם היתה דרך רחוקה -
לוקחין בידם מזונות,
שעל מהלך לילה ויום -
מחללין את השבת,
ויוצאים לעדות החודש,
שנאמר: "אלה מועדי ה',
מקראי קודש, אשר תקראו אותם במועדם" (ויקרא כג ד).


הדף הראשי של משנה ראש השנה א