משנה פרה ח ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת פרה · פרק ח · משנה ד | >>
האוכל מנבלת העוף הטהור והיא בבית הבליעה, מטמא בגדים.
הנבלה עצמה אינה מטמאה בגדים.
הרי זה אומר, מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני.
הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהִיא בְּבֵית הַבְּלִיעָה, מְטַמֵּא בְגָדִים. הַנְּבֵלָה עַצְמָהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר, מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתָנִי.
האוכל מנבילת העוף הטהור,
- והיא בבית הבליעה - מטמא בגדים.
- נבילה עצמה - אינה מטמאה בגדים.
- הרי זה אומר: "מטמאיך לא טימאוני, ואתה טימאתני".
כבר ביארנו בפתיחה, שנבלת עוף טהור אמנם תטמא האדם בבית הבליעה, ואז יטמא בגדים בנוגעו בהן, וזה מדרבנן. אמנם אם נגעה נבלת עוף טהור עצמו בבגדים לא תטמאם, וכן לא תטמא אדם בנגיעה.
ועוד יתבארו הוראה זו בטהרות בתחילת המסכתא:
האוכל מנבלת עוף טהור - נבלת עוף טהור אין לה טומאה אם נגעה באדם או בבגדים, אלא בבית הבליעה מטמא אדם לטמא בגדים, כדתנן במסכת טהרות, והיינו דאמרי ליה בגדים לאדם מטמאיך לא טמאוני וכו':
והיא בבית הבליעה. כתב הר"ב כדתנן במסכת טהרות בתחלת המסכתא:
.אין פירוש למשנה זו
האוכל מנבלת העוף הטהור והיא בבית הבליעה: מטמא בגדים וזה מדרבנן הרמב"ם ז"ל ועיין במ"ש בהקדמת סדר זה:
יכין
והיא בבית הבליעה מטמא בגדים: או כלים שלבש או נגע בשעה שבלע הכזית ממנה. חוץ מאדם וכ"ח שנגע בהן האוכלה. לא נטמאו:
אינה מטמאה בגדים: דנבלת עוף טהור בעצמה אינה מטמאה במגע או במשא ואפילו האדם האוכלה בשעה שהוא בפיו. ורק בשעת בליעה נטמא. ומטמא בגדים וכלים שלבש או נגע. וגם אחר שבלעה. שוב אינו מטמא בגדים וכלים. רק אוכלין ומשקין. וגם נבלת העוף בעצמה מטמאה אוכלין ומשקין כשחישב עליו לאכלו [ועיין ריש טהרות]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת