משנה פסחים ד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ד · משנה ו | >>
רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר, גומרה בארבעה עשריג.
אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר, אף על פי שיכול לגומרה.
וחכמים אומרים: שלש אמניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות, ואלו הן, החייטים והספרים והכובסין.
רבי יוסי בר יהודה אומר: אף הרצענים.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אֲבָל לֹא יַתְחִיל בָּהּ בַּתְּחִלָּה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְגָמְרָהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים:
רבי מאיר אומר:
- כל מלאכה, שהתחיל בה - קודם לארבעה עשר,
- גומרה - בארבעה עשר.
- אבל - לא יתחיל בה כתחילה, בארבעה עשר,
- אף על פי - שהוא יכול לגומרה.
- כל מלאכה, שהתחיל בה - קודם לארבעה עשר,
- וחכמים אומרין:
- שלש אומניות, עושין מלאכה בערבי פסחים - עד חצות,
- החייטים, והספרים, והכובסין.
- רבי יוסי ברבי יהודה אומר:
- אף הרצענין.
- שלש אומניות, עושין מלאכה בערבי פסחים - עד חצות,
עוד יתבאר לך במסכת מועד [קטן] כי ההדיוט תופר, וכמו כן היוצא מבית האסורין מספר ומכבס, ולפיכך התירו חכמים אלו השלוש מלאכות שיתחיל לעשותן בארבעה עשר אבל במקום שנהגו.
ורבי מאיר אומר, אפילו במקום שנהגו אין עושין מלאכה לכתחילה בשום פנים.
ורבי יוסי אומר, אף הרצענין, לפי שהוא אומר שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן וסנדליהן לעלות לרגל בחולו של מועד.
והלכה כחכמים:
כל מלאכה - שהיא לצורך המועד והתחיל בה קודם ארבעה עשר גומרה בארבעה עשר, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה. אבל מלאכה שאינה לצורך המועד, במקום שנהגו לעשות מלאכה עושין, ומקום שנהגו שלא לעשות, אפילו התחיל בה קודם ארבעה עשר אינה גומרה:
חייטים - שרי בארבעה עשר בכל מקום, שכן מצינו בהן בחולו של מועד קולא יותר משאר אומניות שהדיוט שאינו אומן בכך תופר כדרכו, הלכך בארבעה עשר דקיל מחול המועד אפילו אומן נמי שרי:
והספרים והכובסין - שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים מספרים ומכבסים בחול המועד, וכיון דאשכחן בהן צד היתר בחול המועד, בארבעה עשד דקיל שרי לכולי עלמא:
אף הרצענים - שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחול המועד. וחכמים סברי אין למדין תחלת מלאכת רצענים שעושין מנעלים חדשים תחלה, מסוף מלאכה תיקון מנעלים של עולי רגלים. והלכה כחכמים:
גומרה בי"ד. דהיינו עד חצות דוקא דאין לך לצורך המועד יותר מלספר ולכבס ולכך התירו חכמים ואפילו להתחיל ואפילו הכי לא התירו אלא עד חצות. הרא"ש:
וחכמים אומרים שלש אומניות עושין. כבר כתבתי לשון הרא"ש דאפילו להתחיל שרי וטעמו כמ"ש הראב"ד בהשגה סוף הלכות י"ט דמדאמרינן ג' אומניות עושין ש"מ דלהתיר באו ולאו לאסור באחרים שלא לגומרי דהוה ליה למימר וחכמים אומרים אין עושין אלא ג' אומניות:
(יג) (על המשנה) בי"ד. דהיינו עד חצות דוקא דאין לך לצורך המועד יותר מלספר ומלכבס ולכך התירו חכמים ואפילו להתחיל ואפ"ה לא התירו אלא עד חצות. הרא"ש:
ר"מ אמר כל מלאכה וכו': כתב הרא"ש ז"ל ויראה דהא דשרי ר"מ לגמור במקום שלא נהגו היינו דוקא עד חצות כו' וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ח דהלכות י"ט סי' י"ט דלא שרי ר"מ אלא עד חצות: ובטור א"ח סי' תס"ח. וכתוב בסמ"ג מל"ת סוף סי' ע"ה ואפי' במקום שנהגו לעשות לא יתחיל לעשות בתחלה בי"ד אע"פ שיכול לגומרה קודם חצות אלא ג' אומניות בלבד הן שמתחילין במקום שנהגו לעשות ועושים עד חצות ואלו הן וכו' וכתב עליו הרב רבינו אליה מזרחי ז"ל וז"ל ואפי' במקום שנהגו אין לפרש לא מיבעי' במקום שלא נהגו דאגמורי מגמרי' אתחולי לא מתחלינן אלא אפי' במקום שנהגו נמי אגמורי אין אתחולי לא דא"כ מתני' דפ' מקום שנהגו דקתני ר"מ אומר כל מלאכה וכו' צ"ל דמיירי אפי' בלא נהגו וא"כ חכמים דפליגי עליה ושרו לאתחולי בג' אומניות על כרחנו לומר אפי' בלא נהגו וזה סותר דבריו דקאמר אלא ג' אומניות בלבד הם שמתחילין במקום שנהגו נהגו אין לא נהגו לא אלא ה"ק ל"מ במקום שלא נהגו דהתם אגמורי נמי לא מגמרי' וכ"ש דלא מתחלינן אלא אפי' במקום שנהגו דמגמרינן אתחולי לא מתחלינן ע"כ. ודעת הרמב"ם ז"ל שאפי' אלו השלשה לא יתחילו אלא במקום שנהגו לעשות וכן שאר אומניות שאנו אומרים אם התחילו מאתמול גומרין עד חצות דוקא במקום שנהגו לעשות ואין כן דעת הראב"ד ז"ל ולשון הרא"ש ז"ל שכתבתי. והר"ן וגם רש"י ז"ל משמע בפירושו בגמ' כדעת הראב"ד ז"ל. ובודאי דר"מ וחכמים לא פליגי ותרווייהו הלכתא נינהו וז"ל הראב"ד ז"ל בהשגות בסוף הלכות י"ט דמדאמרי ג' אומניות עושין ש"מ דלהתיר באו ולא לאסור באחרים שלא לגמרם דא"כ הל"ל וחכמים אומרי' אין עושין אלא שלש אומניות ע"כ:
שלש אומנויות: צ"ע אי גרסי' בשורק בנון כמו מן מלכות מלכיות ומן גלות גלויות דכן משמע קצת שפירש רבינו דוד קמחי ז"ל בשרש מלך אלא שנראה שנפל שם טעות ועיין בספרי מכלל יופי בדניאל סי' ח': וז"ל ספר המכלול לרד"ק ז"ל בחלק הדקדוק עלה נ"ב ובקבוץ לשון לרבים ארבע מלכיות ולפי שפעמים רבות הויו תמורת ה"א באה היו"ד תמורת התי"ו כמו שדרכה לבוא תמורת ס"א וכן אמרו במשנה מן אומנות שלש אומנויות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ע"כ. אבל קשה דהא תנן אין פוחתין מעשרה מלכיות וכן בברכת תקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס לקבץ גליותנו ולא ראינו מי שפצה פה לצפצף ולערער וכיון שכן יש לדחות ולומר שודאי אין כונת רד"ק ז"ל רק להשוותם לענין קבוץ הרבים של שלשת המלות שהן ביוד אלא שאין פשט דבריו מורין כן: ומתני' מייתי לה בפ' מי שהפך (מועד קטן דף י"ג) והגרסא בירוש' שלש אומניות עושין מלאכה בע"פ החייטין וכו' וכן הוגה במשנתו של החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל ואם לגרסא בלבד נקבל אבל לפירוש המשנה ודאי שאינו אלא עד חצות:
הסַפַרים: כתב הרב המאירי ז"ל תיקון כליהם שאילו הגלוח לא הוצרך להתיר וכתב עליו החכם ה"ר אלעזר אזכרי ז"ל ולא היא דהואיל וכעין י"ט היא צריכא וצריכא:
ר' יוסי ב"ר יהודה אומר את הרצענים: כצ"ל ופסק כמותו הכל בו בסוף סימן מ"ח וגם ספר הרוקח בסימן רס"ט. ונ"ל מתוך דברי הכל בו דס"ל דר' יוסי ב"ר יהודה מפ' דברי חכמים הוא ע"ש: ומן הנוסחא ג"כ בירוש' ובהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל:
יכין
ר' מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר גומרה בארבעה עשר: עד חצות, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות, ודוקא לצורך המועד, דאל"כ אפילו התחיל מקידם תלוי במנהגא:
וחכ"א שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות: מדלא קתני "רק שלש אומניות עושין וכו'", ש"מ דלהתיר טפי מת"ק קאתו, דאלו ג' אפי' לא התחיל שרי, אבל רק עד חצות ולצורך יו"ט, אבל שאר אומניות, רק בהתחיל בהן קודם לי"ד, שרי לגמור עד חצות לצורך המועד כר"מ, והכי קיי"ל [תס"ח]:
החייטים: מדמצינו קולא במלאכתו, שההדיוט שאינו אומן מותר לתפור בחוה"מ, להכי בי"ד דקיל מדהוא מדרבנן, שרינן אפילו לאומן לתפור:
הספרים: [שעערער]:
והכובסין: שכן הקילו לבא ממדינת הים או מבית האסורים ולא היה אפשר להם להספר ולכבס מקודם מסתפר ומכבס בחוה"מ [תקל"א] ולהכי בי"ד שרי לכל:
ר' יוסי בר יהודה אומר אף הרצענים: [שוהמאכער]: שכן הקילו במלאכתו לעולי רגלים, שמותרים לתקן מנעליהן בחוה"מ. אמנם רבנן לא ילפי עשיית מנעל חדש מתיקון מנעלים, וקיי"ל כחכמים [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות | רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש