משנה פסחים ד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) מקום, שנהגו לעשות מלאכה,
- בערבי פסחים עד חצות - עושין.
- מקום, שנהגו שלא לעשות - אינן עושין.
- ההולך -
- ממקום שעושין - למקום שאינן עושין,
- או ממקום שאינן עושין - למקום שעושין,
- נותנין עליו -
- חומרי מקום - שיצא משם,
- וחומרי מקום - שהלך לשם.
- נותנין עליו -
- ואל ישנה אדם - מפני המחלוקת.
(ב) כיוצא בו,
- המוליך - פירות שביעית,
- ממקום שכלו - למקום שלא כלו,
- או ממקום שלא כלו - למקום שכלו,
- חייב לבער.
- רבי יהודה אומר:
- צא - והבא לך, אף אתה.
(ג) מקום, שנהגו למכור,
- בהמה דקה לגוים - מוכרין.
- מקום שנהגו שלא למכור - אינן מוכרין.
- ואל ישנה אדם - מפני המחלקות.
- בכל מקום -
- אין מוכרין להן - בהמה גסה,
- עגלים, וסייחים,
- שלמים, ושבורים.
- עגלים, וסייחים,
- רבי יהודה - מתיר, בשבורה.
- בן בתירה - מתיר, בסוס.
- אין מוכרין להן - בהמה גסה,
(ד) מקום, שנהגו לאכול,
- צלי בלילי פסחים - אוכלים.
- מקום שנהגו שלא לאכול - אינן אוכלין.
- מקום, שנהגו להדליק את הנר,
- בלילי יום הכיפורים - מדליקין.
- מקום, שנהגו שלא להדליק - אינן מדליקין.
- מדליקין -
- בבתי כנסיות, ובבתי מדרשות,
- ובמבואות האפלים,
- ועל גבי החולים.
(ה) מקום, שנהגו לעשות מלאכה,
- בתשעה באב - עושין.
- מקום שנהגו שלא לעשות - אינן עושין.
- בכל מקום, תלמידי חכמים - בטלין.
- רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- לעולם, יעשו כל אדם עצמן - כתלמידי חכמים.
[ו] *הערה 1: חכמים אומרין:
- ביהודה - עושין מלאכה בערבי פסחים, עד חצות.
- ובגליל - אינן עושין כל עיקר.
- ובלילה -
- בית שמאי: אוסרין.
- ובית הלל: מתירין - עד הנץ החמה.
(ו) [ז] רבי מאיר אומר:
- כל מלאכה, שהתחיל בה - קודם לארבעה עשר,
- גומרה - בארבעה עשר.
- אבל - לא יתחיל בה כתחילה, בארבעה עשר,
- אף על פי - שהוא יכול לגומרה.
- כל מלאכה, שהתחיל בה - קודם לארבעה עשר,
- וחכמים אומרין:
- שלש אומניות, עושין מלאכה בערבי פסחים - עד חצות,
- החייטים, והספרים, והכובסין.
- רבי יוסי ברבי יהודה אומר:
- אף הרצענין.
- שלש אומניות, עושין מלאכה בערבי פסחים - עד חצות,
(ז) [ח] מושיבין -
- שובכין לתרנגולין - בארבעה עשר.
- תרנגולת -
- שברחה - מחזירין אותה, למקומה.
- ואם מתה - מושיבין אחרת, תחתיה.
- וגורפין זבל, מתחת רגלי בהמה - בארבעה עשר.
- ובמועד - מסלקין לצדדין.
- מוליכין, ומביאין - כלים מבית האומן,
- אף על פי - שאינן לצורך המועד.
(ח) [ט] שישה דברים - עשו אנשי יריחו,
- על שלשה - מיחו בידם.
- ועל שלשה - לא מיחו בידם.
- ואלו - שלא מיחו בידם,
- מרכיבין דקלים - כל היום,
- וכורכין - את שמע,
- וקוצרין, וגודשין - מלפני העומר.
- ולא מיחו בידם.
- ואלו - שמיחו בידם,
- מתירין - גמזיות של הקדש,
- ואוכלין, מתחת הנשרים - בשבת,
- ונותנין פאה - לירק,
- ומיחו בידם, חכמים.
(ט) [י] שישה דברים - עשה חזקיה מלך יהודה,
- על שלשה - הודו לו.
- ועל שלשה - לא הודו לו.
- על שלשה הודו לו -
- גירר עצמות אביו, על מיטה של חבלים - והודו לו,
- כיתת נחש הנחושת - והודו לו,
- גנז ספר רפואות - והודו לו.
- ועל שלשה - לא הודו לו,
- קיצץ דלתות ההיכל, ושיגרם למלך אשור - ולא הודו לו,
- סתם את מי גיחון העליון - ולא הודו לו,
- עיבר ניסן בניסן - ולא הודו לו.
הערות
עריכה- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה פסחים ד
משנה פסחים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב