משנה ערכין ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ד · משנה א | >>
- השג יד, בנודר.
- והשנים, בנידר.
- והערכים, בנערך.
- והערך, בזמן הערך.
השג יד בנודר כיצד? עני שהעריך את העשיר, נותן ערך עני. ועשיר שהעריך את העני, נותן ערך עשיר.
משנה מנוקדת
הֶשֵּׂג יָד, בַּנּוֹדֵר;
- וְהַשָּׁנִים, בַּנִּדָּר;
- וְהָעֲרָכִים, בַּנֶּעֱרָךְ;
- וְהָעֵרֶךְ, בִּזְמַן הָעֵרֶךְ.
- הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר, כֵּיצַד?
- עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי;
- וְעָשִׁיר שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָנִי,
- נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר:
- עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר,
נוסח הרמב"ם
הישג יד - בנודר,
- והשנים - בנידר,
- וערכים - בנערך,
- והערך - כזמן הערך.
- הישג יד בנודר - כיצד?
- עני שהעריך את העשיר - נותן ערך עני.
- ועשיר שהעריך את העני - נותן ערך עשיר.
פירוש הרמב"ם
השג יד בנודר - הוא מה שאמר רחמנא "על פי אשר תשיג יד הנודר"(ויקרא כז, ח).
ומה שאמרו כיצד - הוא ביאור העניין הראשון.
וקרא למעריך נודר בכאן, לפי שכן קראו הכתוב לפי שהוא נודר ודאי.
והוא מבאר כל עניין ועניין מן ההלכה הזו אחר כך:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
השג יד בנודר - תורת דין השגת יד, שעני נדון בערכין כפי השג ידו, בתר נודר אזלינן, ולא בתר נידר, כדמפרש לקמן:
והשנים בנידר - ילד שהעריך ערך זקן, נותן ערך זקן, דלא אזלינן בתר שנים דנודר. ותנא דקרי למעריך נודר, לישנא דקרא נקט, דכתיב (ויקרא כז) על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן. ואיידי דאמר השג יד בנודר אמר נמי השנים בנידר:
והערכים בנערך - קצב הערך דזכר ונקבה, בתר נערך אזיל, ולא בתר מעריך, כדמפרש לקמן דאיש שאמר ערך אשה פלונית עלי נותן ערך אשה:
והערך בזמן הערך - כדמפרש לקמן, שאם העריך עצמו כשהיה פחות מבן עשרים דהוי ערך קטן, וקודם נתינתו היה בן עשרים, אינו נותן אלא כשעה שהעריך:
פירוש תוספות יום טוב
והשנים בנידר והערכין בנערך. תימה אמאי לא ערבינהו בהדי הדדי. וליתני השנים והערכים בנערך. ועוד תימה אמאי לא תנא זכר נותן ערך נקבה ולא אצטריך לקמן לומר הנערכין [צ"ל והערכין] בנערך וכו'. תוס'. והערך בזמן הערך. פי' הר"ב שאם העריך עצמו. עמ"ש ברפ"ב:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
השג יד בנודר: והשנים בנידר והערכין בנערך. תימא אמאי לא ערבינהו בהדי הדדי וליתני השנים והערכין בנערך ועוד תימא אמאי לא תני זכר שהעריך את הנקבה נותן ערך נקבה ונקבה שהעריכה את הזכר נותנת ערך זכר ולא איצטריך לקמן לומר הערכין בנערך כיצד וכו' תוס' ז"ל. וקשה לע"ד וכי אין דרך תנא למיתני דרך כלל והדר מפרש ואי משום שהפירוש הוא קצר וקרוב לקצרות הכלל א"כ יקשו הם ז"ל ג"כ זו הקושיא אשנים בנידר כיצד שגם פירושה קצר ואמאי שבקו ז"ל מלאקשויי זו הקושיא אהאי רישא ואקשוה אסיפא. והרא"ש ז"ל תירץ לקושיא הראשונה שהקשו הם ז"ל די"ל משום דשנים בנידר אם ילד אם זקן היה ראוי גם השג יד תהיה בנידר אם עני אם עשיר להכי תננהו בחדא לישנא והיינו דקאמר בגמ' איידי דאמר השג יד בנודר אמר השנים בנידר עכ"ל ז"ל. בפי' רעז"ל ותנא דקרי למעריך נודר לישנא דקרא נקט דכתיב על פי אשר תשיג יד הנודר ע"כ. אמר המלקט ומהאי קרא נמי נפקא לן דהשג יד בנודר:
תפארת ישראל
יכין
השג יד בנודר: ר"ל מה שהעני נדון בערכין כפי השגת ידו, בתר נודר אזלינן ולא בתר נידר, וכדמפרש לקמן:
והשנים בנידר: דמה שיש חילוק בערכין בשנים, אזלינן בתר נידר, דילד שהעריך זקן נותן ערך זקן:
והערכים בנערך: ר"ל החילוק שבערכין בין זכר לנקבה, אזלינן בתר נערך ולא בתר מעריך. ול"מ היה נ"ל דעורכין קרינן בחולם:
והערך בזמן הערך: כדמפרש לקמן, דבהעריך א"ע כשהוא ילד, וכשמשלם הוא זקן, משנם כפי חיובו בשעה שהעריך א"ע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת