רמב"ם על ערכין ד

ראו גם נוסח המשנה ערכין ד רמבם

ערכין פרק ד עריכה

משנה א עריכה

השג יד בנודר - הוא מה שאמר רחמנא "על פי אשר תשיג יד הנודר"(ויקרא כז, ח).

ומה שאמרו כיצד - הוא ביאור העניין הראשון.

וקרא למעריך נודר בכאן, לפי שכן קראו הכתוב לפי שהוא נודר ודאי.

והוא מבאר כל עניין ועניין מן ההלכה הזו אחר כך:

משנה ב עריכה

אין בין רבי וחכמים מחלוקת, אלא שבאר לנו איך יהיה הערך גם כן דומה לקרבן כמו שאמר.

ורבי יהודה שאומר, שמי שהעריך והיה עני ואחר כך העשיר ואחר כך העני שהוא נותן ערך עשיר, הואיל ונתחייב בערך בשום זמן ובזמן ההוא היה עשיר. ומביא ראיה ממה שנאמר "ואם מך הוא מערכך"(ויקרא כז, ח), עד שיהא מך מתחילתו ועד סופו.

וחכמים אומרים, הואיל והיה עני בשעת הערך, והעשיר בזמן שנותן הערך, הרי הוא נותן ערך עני.

והלכה כחכמים:

משנה ג עריכה

מה שאמר אפילו אביו מת - רוצה לומר שאם היה אביו נוטה למות ואי אפשר לחיות, ויורש ממנו נכסים. אבל היה עני באותו הפרק שנתחייב בקרבן, הרי זה יביא קרבן עני (ואפילו אחר שהגיעו לרשותו הנכסים).

ומה שאמר ספינה - אין דעתו שיהיה בתוכה מיני סחורות, שאם כן הרי עשיר נקרא. אלא שהיא טעונה מושכרת ברבואות, הרי הוא נחשב עני עד שהגיעה הספינה, לפי ששכירות אינה משתלמת אלא בסוף. ואין אנו אומרים עליו עשיר מחמת היותו בעל ספינה, לפי שאין בידו מחיה אלא משכירתה.

והמשנה הזאת היא לרבי אליעזר, שאומר אין אנו מחמירים בערכים, אלא [לא נקח] החמור ששוכר אותו להסתפק מחייתו משכירתו וכדי שלא נתבטל מחייתו, כמו שיתבאר דעתו בששי מהמסכתא הזאת, ואינה הלכה:

משנה ד עריכה

[כל זה פשוט ואינו צריך ביאור.]

תחילת משנה בנוסח הרמבם עריכה

מן הכתוב בתורה יתבאר לך כל זה, וכבר זכרנו אותו בתחילת המסכת שערך בן חמשה פחות ממן עשרים, וערך בן עשרים פחות מערך בן ששים, וערך מי שעבר ששים פחות ערך ממי שלא הגיע לששים. ולפיכך כשאנו אומרים ששנת ששים כלמטה הימנה, הרי זה מוסיף בערך לפי שהוא חמישים שקלים, והעניין יתבאר לך כשתעיין מה שזכרנו בתחילת המסכת.

ורבי אליעזר אומר, נאמר בשנת ששים "ומעלה", ונאמר בפדיון בכור "מבן חדש ומעלה"(במדבר ג, מ), כמו שהוא שם חודש ויום אחד, שבחודש ויום אחד חייב בפדיון בלי ספק לדברי הכל כמו שנתבאר בשמיני מבכורות, כן "מעלה" הנאמר בשנת ששים עד שיוסיף על ששים חודש ויום אחד. ולמד שנת חמש ושנת עשרים משנת ששים בגזירה שווה כמו שעשה תנא קמא.

ואין הלכה כרבי אליעזר: