משנה ערכין ד ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, ערכין • הפרק הבא >>

פרק ד

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א) הֶשֵּׂג יָד, בַּנּוֹדֵר;

וְהַשָּׁנִים, בַּנִּדָּר;

וְהָעֲרָכִים, בַּנֶּעֱרָךְ;

וְהָעֵרֶךְ, בִּזְמַן הָעֵרֶךְ.

הֶשֵּׂג יָד בַּנּוֹדֵר, כֵּיצַד?

עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר,

נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי;

וְעָשִׁיר שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָנִי,

נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר:

(ב) אֲבָל בְּקָרְבָּנוֹת אֵינוֹ כֵּן;

הֲרֵי שֶׁאָמַר: קָרְבָּנוֹ שֶׁל מְצֹרָע זֶה עָלַי,

אִם הָיָה מְצֹרָע עָנִי,

מֵבִיא קָרְבַּן עָנִי;

עָשִׁיר,

מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר.

רַבִּי אוֹמֵר:

אוֹמֵר אֲנִי, אַף בַּעֲרָכִין כֵּן.

וְכִי מִפְּנֵי מָה עָנִי שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר

נוֹתֵן עֵרֶךְ עָנִי?

שֶׁאֵין הֶעָשִׁיר חַיָּב כְּלוּם;

אֲבָל הֶעָשִׁיר שֶׁאָמַר: עֶרְכִּי עָלַי,

וְשָׁמַע הֶעָנִי וְאָמַר:

מַה שֶּׁאָמַר זֶה – עָלַי,

נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר.

הָיָה עָנִי וְהֶעֱשִׁיר,

אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי,

נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אֲפִלּוּ עָנִי, וְהֶעֱשִׁיר, וְחָזַר וְהֶעֱנִי,

נוֹתֵן עֵרֶךְ עָשִׁיר:

(ג) :אֲבָל בְּקָרְבָּנוֹת אֵינוֹ כֵּן;

אֲפִלּוּ אָבִיו מֵת,

וְהִנִּיחַ לוֹ רִבּוֹא,

סְפִינָתוֹ בַּיָּם,

וּבָאוּ בְּרִבּוֹאוֹת,

אֵין לַהֶקְדֵּשׁ בָּהֶן כְּלוּם:

(ד) שָׁנִים בַּנִּדָּר כֵּיצַד?

יֶלֶד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַזָּקֵן,

נוֹתֵן עֵרֶךְ זָקֵן;

וְזָקֵן שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַיֶּלֶד,

נוֹתֵן עֵרֶךְ יֶלֶד.

וַעֲרָכִים בַּנֶּעֱרָךְ כֵּיצַד?

אִישׁ שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הָאִשָּׁה,

נוֹתֵן עֵרֶךְ אִשָּׁה;

וְאִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אֶת הָאִישׁ,

נוֹתֶנֶת עֵרֶךְ אִישׁ.

וְהָעֵרֶךְ בִּזְמַן הָעֵרֶךְ כֵּיצַד?

הֶעֱרִיכוֹ פָּחוֹת מִבֶּן חָמֵשׁ,

וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר עַל בֶּן חָמֵשׁ,

פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים,

וְנַעֲשָׂה יוֹתֵר עַל בֶּן עֶשְׂרִים,

נוֹתֵן כִּזְמַן הָעֵרֶךְ.

יוֹם שְׁלֹשִׁים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ;

שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים, כִּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ,

שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, ז):

"וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר".

הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִים בְּכֻלָּם מִשְּׁנַת שִׁשִּׁים:

מַה שְּׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,

אַף שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה.

הֵן, אִם עָשָׂה שְׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהַחֲמִיר,

נַעֲשֶׂה שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהָקֵל?

תַּלְמוּד לוֹמַר: 'שָׁנָה' 'שָׁנָה', לִגְזֵרָה שָׁוָה;

מַה שָּׁנָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁנַת שִׁשִּׁים – כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,

אַף שָׁנָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,

בֵּין לְהָקֵל, בֵּין לְהַחֲמִיר.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

עַד שֶׁיִּהְיוּ יְתֵרוֹת עַל הַשָּׁנִים חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, ערכין • הפרק הבא >>

משנה ערכין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב