משנה ערכין ג א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת ערכין · פרק ג · משנה א | >>
יש בערכין להקל ולהחמיר, בשדה אחוזה להקל ולהחמיר, בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר, באונס ומפתה ומוציא שם רע להקל ולהחמיר.
יש בערכין להקל ולהחמיר כיצד?
- אחד שהעריך את הנאה שבישראל א ואת הכעור שבישראל, נותן חמשים סלע.
- ואם אמר הרי דמיו עלי, נותן את שויו.
יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר,
- בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר,
- בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר,
- בְּאוֹנֵס וּמְפַתֶּה וּמוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר.
- יֵשׁ בַּעֲרָכִין לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד?
- אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶת הַנָּאֶה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל
- וְאֶת הַכָּעוּר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל,
- נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע;
- וְאִם אָמַר: הֲרֵי דָּמָיו עָלַי,
- נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ:
יש בערכין - להקל ולהחמיר,
- בשדה אחוזה - להקל ולהחמיר,
- ובשור המועד שהמית את העבד - להקל ולהחמיר,
- באונס, ובמפתה, ובמוציא שם רע - להקל ולהחמיר.
- יש בערכין, להקל ולהחמיר - כיצד?
- אחד שהעריך את הנאה שבישראל, ואת הכעור שבישראל - נותן חמישים סלע.
- אם אמר: "הרי דמיו עלי" - נותן את שוויו.
עניין להקל ולהחמיר בכאן הוא, שלפעמים נותן אדם יותר ממה שהוא חייב או פחות אילו היה מסתכל לערך הדבר שנדר בו על עצמו או לערך המעשה שעשה, אבל עניינים הם שפסקה בהן התורה ואינו מסור לערך.
וכעור - ידוע, והיא הכעור בצורתו.
ונאה - הנאה בצורתו.
ונתכוון אל הגדול שבערכין, ולפיכך אמר (רחמנא) חמשים סלע:
יש בערכין להקל ולהחמיר וכו' - כולהו מפרש להו ואזיל לקמן בפרקין:
את הנאה שבישראל - אפילו שוה מאה מנה אינו נותן אלא חמשים סלע, והיינו להקל. ולהחמיר, שהמעריך את הכעור שבישראל אפילו אין שוה אלא חמש סלעים. נותן חמשים סלעים אם הנערך מבן עשרים ועד בן ששים:
את הנאה שבישראל. אפי' תימא ר"מ דמתני' ב' פ"ק דאמר הנכרי נערך. והא דאתני שבישראל מלתא אגב אורחיה קמ"ל כדרב יהודה אמר רב דאמר אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובד כוכבים זה. ולא קתני הכעור שבעובדי כוכבים דבתרי אומות לא קמיירי וגדולה שבכהנים וקטנה שבישראל דבמשנה ד' חד אומה הוא. אלא מקדיש הוא דקדישי כהנים טפי ואב"א איידי דקא בעי למתני סיפא שדה אחוזה דבישראל הוא דמשכחת לה בעובד כוכבים לא משכחת לה דלאו בני אחוזה נינהו. מש"ה קתני לה בישראל גמ':
נותן את שוויו. עיין במ"ב פ"ה.
(א) (על המשנה) שבישראל. אפילו תימא ר"מ דמשנה ב' פרק קמא דאמר הנכרי נערך. והא דאתני שבישראל, מילתא אגב אורחא קמ"ל כו' דאסור לאדם לומר כמה נאה נכרי זה כו'. גמרא:
אחר שהעריך את הנאה שבישראל וכו': ביד פ"א דהל' ערכין סי' ח' ט':
יכין
יש בערכין להקל ולהחמיר: מפרש ואזיל:
אחד שהעריך את הנאה שבישראל: דאפילו שוה ק' מנה, נותן כשהעריכו מבן כ' עד ס' רק נ' סלע והיינו להקל:
ואת הכעור שבישראל: אפינו שוה פחות מנ' סלע, ואפילו אינו שוה כלום, כמנוול ומוכה שחין, אפ"ה נותן נ' סלע, והיינו להחמיר:
נותן חמשים סלע: כשהוא מבן כ' עד ס':
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת