ברטנורא על ערכין ג
משנה ערכין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
יש בערכין להקל ולהחמיר וכו' - כולהו מפרש להו ואזיל לקמן בפרקין:
את הנאה שבישראל - אפילו שוה מאה מנה אינו נותן אלא חמשים סלע, והיינו להקל. ולהחמיר, שהמעריך את הכעור שבישראל אפילו אין שוה אלא חמש סלעים. נותן חמשים סלעים אם הנערך מבן עשרים ועד בן ששים:
בחולת המחוז - סביבות העיר. שאינה משבחת כל כך מפני מדרס הרגלים:
חולות - סביבות. כמו מחול הכרך [כלאים פ"ד]:
מחוז - עיר. פירוש אחר מחוז, שם מקום שלא היו שדותיהן חשובים:
בפרדסות - מקום שיש בו הרבה אילנות נטועים:
סבסטי - שם מקום. והאילנות שם מעולים מאד:
נותן - מי שפודה אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר:
בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף - אם תחלת היובל היא. ואם לאו, מגרע משנים שעברו סלע ופונדיון לשנה. בית זרע חומו' שעורים, מקום ראוי לזריעת כור, דהיינו שלשים סאה של שעורים. והוא גדול ממקום זריעת כור של חטין. והמקדיש שדה אחוזה מלאה אילנות, כשהוא פודן פודה האילנות בשווין, וחוזר ופודה את הקרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:
ובשדה מקנה נותן את שויו - דבשדה מקנה כתיב (ויקרא כז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך, ואין מכסת אלא מנין דמים, דהיינו כפי מה שהוא שוה, וכן הוא אומר (במדבר לא) והרמות מכס:
אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה - שהרי נאמר בשדה אחוזה וחשב, ונאמר בשדה מקנה וחשב, מה בשדה אחוזה דבר קצוב, אף שדה המקנה דבר קצוב, דהיינו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:
ובשדה מקנה אינו נותן חומש - דבשדה מקנה כתיב מכסת הערכך, הקישו הכתוב לערכין, מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש. ואין הלכה כר' אליעזר:
המית בן חורין נותן את שוויו - דכתיב (שמות כא) אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, דמי ניזק:
חבל בזה ובזה - בין בעבד בין בבן חורין, ולא המיתו. משלם נזק שלם:
פגם - שמין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו:
לפי המבייש והמתבייש - אדם נקלה שבייש, בשתו מרובה. והמתבייש, לפי חשיבותו בשתו:
נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה - שהאומר לא מצאתי בתולים נותן מאה, והאונס דמוציא בתולים על ידי מעשה נותן חמשים:
גזר דין - שלא ליכנס לארץ:
זה עשר פעמים - גבי מרגלים כתיב, דמשמע על זה נתחתם גזר דין :