משנה עירובין י ה

(הופנה מהדף משנה ערובין י ה)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק י · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים, ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד, וכן לא ירוק.

רבי יהודה אומר, אף משנתלש רוקו בפיו, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

משנה מנוקדת

לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד;
וְכֵן לֹא יָרֹק.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מִשֶּׁנִּתְלַשׁ רֻקּוֹ בְּפִיו, לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת,
עַד שֶׁיָרֹק:

נוסח הרמב"ם

לא יעמוד אדם ברשות היחיד - וישתין ברשות הרבים.

ברשות הרבים - וישתין ברשות היחיד.
וכן לא ירוק.
רבי יהודה אומר: אף מי שנתלש רוקו בפיו, לא יהלך ארבע אמות עד שירוק.

פירוש הרמב"ם

מי שעמד ברשות הרבים והשתין ברשות היחיד חייב חטאת, וכאילו עקר מעל גבי מקום ארבעה, כיון שזה השתן מונח במקומו מיושב כיושב החפץ במקום ארבעה כאשר בארנו בהלכה ראשונה משבת.

ומאמר רבי יהודה, כי מי שנתלש רוקו מפיו, שאסור לו להלך ארבע אמות, בתנאי שיהפכנו בפיו.

ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וישתין ברה"ר - דמפיק מרה"י לרה"ר. ואם השתין חייב חטאת. ואע"ג דבעינן עקירה מע"ג מקום שיש בו ד' על ד', השתן וכן הרוק הוו כמונחים במקום שיש בו ד' על ד' :

משנתלש רוקו - והוא שנתעגל ונתהפך בפיו. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

לא יעמוד כו' וישתין כו'. פי' הר"ב דשתן ורוק הוו כמונחין במקום ד' על ד'. בגמ' דמחשבתו שהוא צריך לכך משויא ליה מקום ועי' רפ"ק דשבת לענין ידו:

משנתלש רוקו. [והר"ב העתיק שנתלש אולי גירסתו היתה כמו שהיא במשנה שבסדר ירוש' מי שנתלש וכן נראה שהיתה גירסת הרמב"ם שכתב בפירושו כי משנתלש וכו'] ומה ש(א)פירש הר"ב והוא שנתעגל ונתהפך בפיו וכ"פ הרמב"ם וכגירסת מתניתין דכלים פ"ח משנהי' רבי יהודה אומר אם היפך וכו' וכדאיתא בגמ' ופירשו למשנתינו כדבריו דהתם אע"ג דהכא לא חילק כמו התם ובגמ' מסקי' דקשיין אהדדי. סברי להו דשיטתו דהתם עיקרית. ומדהכא הוא דחזר בו ופירשו לפי האמת ולא לפי משמעות המשנה אבל רש"י פי' כמשמעה וכתב משנתעגל ונאסף לצאת ועי' עוד מזה במס' כלים בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על הברטנורא) דמחשבתו שהוא צריך לכך משויא ליה מקום. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא יעמוד אדם ברה"י וישתין וכו':    ביד פי"ג דהלכות שבת סי' ג' ובטור א"ח סי' ש"נ ובגמ' פ' עושין פסין (עירובין דף כ'.) והרא"ש פ' במה אשה דף קפ"א כתב דבהא דלא יעמוד ברה"י וישתין וכן לא ירוק מודו כ"ע דה"ה בכרמלית:

וישתין בר"ה:    דמפיק וכו' לשון ר"ע ז"ל ע"כ. אמר המלקט דמחשבתו משויא ליה מקום:

ר' יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו מפיו:    אע"ג דאמרינן בפ' המצניע המוציא כלי בפיו ובמרפקו פטור ל"ד דהתם אין דרך להוציא כלים בפיו אבל הרוק או דברים שדרכן בכך מיחייב חטאת כדאמרי' בכריתות פ' אמרו לו אם היתה שבת והוציאו בפיו חייב חטאת ה"ר יהונתן ז"ל: ובעל הטורים בא"ח ס"ס ש"נ ס"ל דר' יהודה לא פליג את"ק ולפיכך פסק כמותו: ובגמ' פריך אע"ג דלא הפיך מחייב ר' יהודה והתנן פ"ח דמסכת כלים היה אוכל דבילה בידים מסואבות והכניס ידו לתוך פיו ליטול את הצרור ר' מאיר מטמא ור' יוסי מטהר ר' יהודה אומר אם היפך טמא אם לא היפך טהור ומשני ר' יוחנן מוחלפת השיטה פי' החליף ר' יהודה שיטתו ויצא הימנה והכי קאי במסקנא. ועי' במה שכתבתי בשם ה"ר שמשון ז"ל שם פ"ח סי' י':

וכן לא ירוק:    גרסי' בחולם:

רוקו:    גרסי' הרי"ש בשורק כמו עד בלעי רוקי:

תפארת ישראל

יכין

לא) וכן לא ירוק ובהשתין ורק חייב חטאת, דכעוקרן ממקום שהוא ד' על ד' דמי.

לב) אף משנתלש רוקו בפיו ומתעגל ומתהפך בפיו [ועי' ספ"ט דכלים].

לג) לא יהלך ד' אמות עד שירוק ולא קיי"ל כן.

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים