משנה עירובין י יב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק י · משנה יב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה.

והעליון, כאן וכאן אסור.

רבי יהודה אומר: העליון, במקדש, והתחתון במדינה.

משנה מנוקדת

מַחֲזִירִין צִיר הַתַּחְתּוֹן בַּמִּקְדָּשׁ,

אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה;
וְהָעֶלְיוֹן, כָּאן וְכָאן אָסוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָעֶלְיוֹן – בַּמִּקְדָּשׁ,
וְהַתַּחְתּוֹן – בַּמְּדִינָה:

נוסח הרמב"ם

מחזירין ציר התחתון - במקדש; אבל לא - במדינה.

והעליון - כאן וכאן, אסור.
רבי יהודה אומר: העליון - במקדש; והתחתון - במדינה.

פירוש הרמב"ם

ציר - ידוע מגזרת "תסוב על צירה" (משלי כו, יד), והוא שם עברי ממש.

(ואמרם "אם נשמט מכף שלו", אין מחזירין אותו מפני זה אסר החזרת הכף גזירה שמא יתקן אותו לפי שהוא צריך לחזוק יותר בלי ספק, וכן אמרו "שמא יתקע".)

ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מחזירין ציר התחתון - של דלת , שכל זמן שלא יצא העליון נוח להחזירו ואין כאן בנין:

אבל לא במדינה - גזירה שמא יתקע , דהוי מלאכה:

והעליון כאן וכאן אסור - דכיון דיצא עליון כולו נופל והוה ליה כבונה :

רבי יהודה אומר כו' - דס"ל אין בנין בכלים וליכא אלא שבות ובמקדש לא גזרו על השבות. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

מחזירין ציר התחתון כו'. הר"ב סתם וכתב של דלת ואיכא למטעי דדלת בית וכל המחובר כמו בור ודות נמי בכלל. וליתא וכדמפרש טעמא דר"י דס"ל דאין בנין בכלי ש"מ דלאו בדלת שבדבר המחובר מיירי והכי תניא בגמ' ציר דלת שידה תיבה ומגדל במקדש מחזירין כו' ואל תטעה בלשון רש"י שכתב ציר התחתון של דלת חלון שידה תיבה כו'. דהכי פירושו חלון של שידה וכו'. לפי שאין פתח לשידה וכו' דפתח שם הונח לפתיחה המשמשת לכניסה ויציאה להכי אסברא וקרי לה חלון. וציר כ' הרמב"ם מגזרת תסוב על צירה (משלי כו):

אבל לא במדינה. פי' הר"ב גזרה שמא יתקע מסיים רש"י בגרזן או במקבת דהוי מלאכה וברפי"ז דשבת כתב דהוא גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש ע"כ:

והעליון כאן וכאן אסור. פירש הר"ב דה"ל כבונה ומסיים רש"י וקסבר יש בנין בכלים ומלאכה. הותרה אפי' במקדש ע"כ. ועי' במשנה י"ד מ"ש שם בס"ד. ומ"ש הוה כבונה הקשו ע"ז התוס' מב"ה דמשנה ו' פ"א דביצה דס"ל דאין בנין בכלים [והר"ב פוסק הכא כת"ק] ופירשו דהכא טעמא משום דשבות גדולה כזו לא התירו במקדש וטובא אשכחן דלא התירו כגון סדור קנים וכו' דמשנה ו' פי"א דמנחות ע"כ. [ועי' עוד שם] וכן במי"ג וט"ו דפירקין ומשנה ח' וט' דפ"ה דפסחים. ועיין במ"ה פ"ק דביצה. [ובירושלמי אמתניתין דלקמן אר"י בר בון לא כל שבות התירו במקדש]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לז) (על הברטנורא) איכא למטעי דדלת בית וכל המחובר כמו בור ודות נמי בכלל. וליתא וכדמפרש בדר' יהודה דס"ל דאין בנין בכלים. ש"מ דלאו בדלת שבמחובר מיירי והכי איתא בגמ':

(לח) (על המשנה) ציר. מלשון תסוב על צירה. הר"מ:

(לט) (על הברטנורא) בגרזן או במקבת דהויא גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש. רש"י:

(מ) (על הברטנורא) וקסבר יש בנין בכלים ומלאכה לא הותרה אפילו במקדש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מחזירין ציר התחתון וכו':    בהלכות שבת פכ"ב סי' כ"ה ופי' בערוך וגם רד"ק בשרש צור פי' ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כדי להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת ועיקרו שתי ידות תרגימו תרין צירין ופי' הצנור הוא החור שבאדן ע"כ: ור"ע ז"ל פירשם בספ"ק דמועד קטן:

והעליון כאן וכאן אסור:    דכיון דיצא עליון כולו נופל וה"ל כבונה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט דקסבר יש בנין בכלים ומלאכה לא הותרה במקדש דעל שידה תיבה ומגדל מפרשינן לה בגמרא אבל בדלתות בתים ובורות ויציע אפי' במקדש אסור בין עליון בין תחתון ור' עובדיה ז"ל שכתב סתם ציר התחתון של דלת לאו דוקא ודאי וכדכתיבנא:

תפארת ישראל

יכין

עא) נועלים בו במקדש דאין שבות במקדש.

עב) מחזירין ציר התחתון [אנגעל] התחתון שבדלת שבכלי שנשמט ממקומו.

עג) אבל לא במדינה אף דנוח להחזירו, עכ"פ שמא יתקעהו במקבת וגרזן, והו"ל מלאכת מכה בפטיש.

עד) והעליון כאן וכאן אסור דמדיצא הציר העליון, יפול הדלת, והו"ל כבונה, דס"ל יש בנין בכלים.

עה) רבי יהודה אומר העליון במקדש ס"ל אין בנין בכלים, וליכא רק שבות כשיתקע, ובמקדש לא גזרו.

עו) והתחתון במדינה דבתחתון א"צ לתקעו במקבת [ולתוס' גם ת"ק ס"ל אין בנין בכלים, רק ס"ל שבות גדולה כזו שמא יתקע לא התירו במקדש].

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים