משנה סוכה ב א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ב · משנה א | >>
הישן תחת המטה בסוכה, לא יצא ידי חובתו.
אמר רבי יהודה, נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר.
אמר רבי שמעון, מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה.
ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו.
הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- נוֹהֲגִין הָיִינוּ שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים,
- וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- מַעֲשֶׂה בְּטָבִי, עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל,
- שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה,
- וְאָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים:
- רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי,
- שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה -
- לְפִיכָךְ יָשֵׁן הוּא תַחַת הַמִּטָּה.
- וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ,
- שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ:
הישן - תחת המיטה,
- לא יצא ידי חובתו.
- אמר רבי יהודה:
- נוהגים היינו - ישנים תחת המיטות,
- בפני הזקנים.
- נוהגים היינו - ישנים תחת המיטות,
- אמר רבי שמעון:
- מעשה,
- בטבי - עבדו של רבן גמליאל,
- שהיה ישן - תחת המיטה.
- אמר רבן גמליאל לזקנים:
- "ראיתם טבי עבדי,
- שהוא תלמיד חכמים,
- ויודע שהעבדים - פטורין מן הסוכה,
- ובא, וישן לו - תחת המיטה".
- לפי דרכנו - למדנו,
- שהישן - תחת המיטה,
- לא יצא ידי חובתו.
- מעשה,
וצריך שיהיה גובה המיטה עשרה טפחים שהוא שיעור סוכה, ותהיה כסוכה בתוך סוכה.
ואין הלכה כרבי יהודה:
הישן - לא יצא ידי חובתו. ובלבד שתהא המטה גבוה עשרה טפחים, דאז היא חשובה אהל א ונמצא אהל מפסיק בינו לבין הסוכה. ועיקר מצות סוכה אכילה שתיה שינה:
נוהגים היינו כו' - דקסבר לא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ב. ואין הלכה כרבי יהודה:
עבדים פטורים מן הסוכה - דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ג:
ולפי דרכנו למדנו - אע"פ שלא אמר אלא לשיחת חולין בעלמא, שהיה משתבח בעבדו. למדנו שהישן תחת המטה כו':
הישן. עיין מ"ש בס"ד במשנה ו' דפ"ק:
תחת המטה. כתב הר"ב ובלבד שתהא המטה גבוה י' טפחים דאז היא חשובה אהל. פירוש לבטל אהל הסוכה שעליה. אע"פ שיש לה גג טפח צריך ג"כ שתהיה גבוה עשרה וכמ"ש במשנה ג' בפ"ק. אע"ג דלענין שאר דברים אהל טפח מקרי אהל. וכדלעיל משנה ט' וי"א. וכעין זה פי' הר"ן לפי דרכו:
אמר רבי יהודה נוהגין היינו כו'. פירש הר"ב דקסבר לא אתי אהל עראי [דמטה דמסלקין אותה ממקום למקום רש"י פרק קמא דף י"א] ומבטל אהל קבע דר"י לטעמיה אזיל דסבירא ליה בריש פ"ק דסוכה דירת קבע בעינן. גמרא. וצ"ע דלא פליג רבי יהודה בקינוף, דמשנה ג' דפ"ק. ובגמרא [שם] איתא דר"י ס"ל בכילת חתנים דמותר לישן בה אע"פ שיש לה גג, ואע"פ שגבוה עשרה, מהך טעמא דהכא, דלא אתי כו'. ואע"ג דאיכא נמי התם לעיל מההוא דקינוף מיקרי קביעה לגבי כילה. מיהו לגבי סוכה ודאי דלא מיקרי קביעה דלא עדיף ממטה דמיטלטלת והכי נמי קינופים:
שעבדים פטורים מן הסוכה. מ"ש הר"ב וכל מצוה שאשה חייבת בה כו'. כלומר וכל מצוה שאין נשים כו' וזהו שסיים רש"י כדאמרינן בחגיגה דהתם סיומא דמימרא הכי הוה. ועיין מ"ג פ"ג דברכות:
(א) (על הברטנורא) פירוש לבטל אוהל הסוכה שעליה אע"פ שיש לה גג טפח צריך גם כן שתהיה גבוה עשרה:
(ב) (על הברטנורא) דרבי יהודה לטעמיה אזיל דסבירא ליה דסוכה דירת קבע בעינן. גמרא:
(ג) (על הברטנורא) כלומר וכל מצוה שאין נשים כו' והכי סיומא דמימרא בגמרא דחגיגה:
הישן תחת המטה וכו': נלע"ד דלאו דוקא נקט הישן דה"ה האוכל ומדקתני הישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו ולא קתני אסור ליישן תחת המטה שבסוכה משמע דחייב אדם ליישן בסוכה מאחר שאי אפשר לו לחיות בלא שינה שלשה ימים אע"פ שאפשר לו לחיות בלא אכילה יותר משלשה ימים ואפשר שמטעם זה ג"כ אסרו ליישן אפי' שינת עראי חוץ לסוכה משא"כ אכילת עראי שמותר חוץ לסוכה לכל הפחות שקולים הם לענין זה וזהו שפי' רש"י ז"ל כאן ועיקר ישיבת סוכה אכילה ושתיה ולינה ע"כ. ואה"נ שראוי לברך על השינה בסוכה אלא שברכת לישב בסוכה שמברך בשעת סעודה פוטרתו והכי איתא בבית יוסף בא"ח סוף סי' מ"ז בשם הרא"ש ז"ל ששאל ר"י את ר"ת אם צריך לברך על השינה בסוכה והישיב לו שכל מצות סוכה שקיים אדם מסעודה לסעודה כגון שינה וטיול ברכת לישב בסוכה שברך על הסעודה פוטרתו מלברך עליהם ע"כ. אבל גבי אויר דקיימא לן דפחות משלשה כשר ואין ישנים תחתיו קרוב הדבר לע"ד לומר אבל אוכלים תחת אותו האויר וז"ל הר"ן ז"ל ספ"ק דסוכה ומיהו מסתברא דוקא בשיש באויר כדי ליישן כלומר שעומד ראשו או רובו תחתיו אז אין ישנים תחתיו אבל כל שאין בו כדי ראשו ורובו מסתברא דישנים תחתיו שאינו חייב לעשות סוכה כמין בית עכ"ל ז"ל ומקדאמר הכי משעע לי קצת דבשינה דוקא מיירי דבאכילה נ"ל דלא שייך למימר הכי ולע"ד עדיין צריך לי רב בזה. וביד פ"ה דהלכות סוכה סי' כ"ג ובטור א"ח סימן תרכ"ז:
ולא אמרו לנו דבר: בשם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל מחקו ד' מלות אלו. גם שם נמחקה מלת בסוכה ומלת שהיינו גם הוגה תחת המטות בפני הזקנים גם שם אמר ר"ג לזקנים ונמחק מלת להם וגם הוגה ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המטה ולפי דרכנו וכו' ירושלמי תמן תנינן בפירקין דלעיל ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה הא אם יש דיורין בעליונה התחתונה פסולה א"ר יוסי תמן יש שם חלל אחר ברם הכא אין כאן חלל אחר ע"כ וצ"ע. ובבבלי מפ' דר' יהודה אזיל לטעמיה דסוכה דירת קבע בעינן ולא אתי אהל עראי דמטה המטלטלת ממקום למקום ומבטל אהל קבע ור"ש דאמר ולפי דרכנו למדנו אע"ג דאיהו נמי ס"ל סוכה דירת קבע בעינן כדכתיבנא בפירקין דלעיל בהא פליג עליה דאתי אהל עראי ומבטל אהל קבע:
ראיתם טבי עבדי שהוא ת"ח: עבד כשר היה כדאיתא בפ' שני דברכות. וכתבו תוס' והר"ן ז"ל דבירוש' תני שהיה מניח תפילין ולא מיחו בידו חכמים ופריך מחלפא שיטתו של ר"ג דהא הכא גבי סוכה מיחו בידו חכמים מלישב בסוכה שהרי היה ישן תחת המטה ומשני מה שישן תחת המטה לא משום שמיחו בו שלא מיחו בו אלא שלא לדחוק את החכמים שהיו ישנים בסוכה ופריך אי שלא לדחוק את החכמים ישב לו חוץ לסוכה ומשני דרוצה היה לשמוע דברי חכמים ע"כ:
ולפי דרכנו למדנו: בברייתא דבגמ' קתני משיחתו של ר"ג למדנו ומדלא קתני מדבריו של ר"ג למדנו שמעינן דאע"ג דלשיחת חולין בעלמא מכוין צריך להטות אזן וליתן לב שאף היא סופה להבין דבר תורה דשיחתן של ת"ח צריכה תלמוד ובברייתא מוסיף לימוד אחר שלמדנו מדבריו שעבדים פטורין מסוכה וכתבו תוס' ז"ל ואע"ג דהא מ"ע שהזמן גרמא הוא איצטריך לאשמועינן דלא תימא דחייבין משום דכתיב תשבו כעין תדורו ע"כ פי' ואפי' נשים ה"א דליחייבו:
יכין
א) לא יצא ידי חובתו ודוקא שהיה חלל שתחת המטה גבוה י"ט, דאז אהל מפסיק בינו לסוכה. דלא דמי לדלעיל (פ"א סי' י"ז) גבי קינוף דסגי אפילו בגבוה פחות מי"ט. דהתם עשוי לאהל, לישן תחתיו (ר"ן).
ב) ולא אמרו לנו דבר ר"י לטעמיה דס"ל סוכה אהל קבע בעינן, ואהל עראי שתחת המטה לא מבטל לאהל קבע.
ג) ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה דעבד ואשה פטורין ממצות עשה שהזמן גרמא.
ד) ולפי דרכינו למדנו אף שאמר ר"ג כן דרך שיחת חולין [שפאס בל"א]. [אב"י דאם לא אמרה כדי שנלמד דבר, לא היה שח שיחת חולין דעבר בעשה כיומא י"ט ב' וסוכה כ"ח א'. ומה"ט אמרינן בש"ס כאן דשיחת חולין של ת"ח צריך לימוד].
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת