משנה סוכה ב רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) הישן - תחת המיטה,

לא יצא ידי חובתו.
אמר רבי יהודה:
נוהגים היינו - ישנים תחת המיטות,
בפני הזקנים.
אמר רבי שמעון:
מעשה,
בטבי - עבדו של רבן גמליאל,
שהיה ישן - תחת המיטה.
אמר רבן גמליאל לזקנים:
"ראיתם טבי עבדי,
שהוא תלמיד חכמים,
ויודע שהעבדים - פטורין מן הסוכה,
ובא, וישן לו - תחת המיטה".
לפי דרכנו - למדנו,
שהישן - תחת המיטה,
לא יצא ידי חובתו.


(ב) הסומך סוכתו - לכרעי המיטה,

כשרה.
רבי יהודה אומר:
אם אינה יכלה - לעמוד בפני עצמה,
פסולה.
סוכה - המדובללת,
ושצילתה - מרובה מחמתה,
כשרה.
והמעובה - כמין בית,
אף על פי - שאין הכוכבים נראין מתוכה,
כשרה.


(ג) העושה סוכתו -

בראש העגלה, או בראש הספינה,
כשרה - ועולין לה ביום טוב.
בראש האילן, או על גבי הגמל,
כשרה - ואין עולין לה ביום טוב.
שתים בידי אדם, ואחת באילן,
או שתים באילן, ואחת בידי אדם,
כשרה - ואין עולין לה ביום טוב.
שלש בידי אדם, ואחת באילן,
כשרה - ועולין לה ביום טוב.
זה הכלל -
כל - שינטל האילן,
והיא יכלה - לעמוד בפני עצמה,
כשרה - ועולין לה ביום טוב.


(ד) העושה סוכתו - בין האילנות,

והאילנות - דפנות,
כשרה.
שלוחי מצוה - פטורין מן הסוכה.
חולין, ומשמשיהן - פטורין מן הסוכה.
אוכלין ושותין עראי - חוץ לסוכה.


(ה) מעשה, שהביאו לו -

לרבן יוחנן בן זכאי - לטעום את התבשיל,
ולרבן גמליאל - שתי כותבות, ודלי של מים,
ואמרו: "העלום לסוכה".
וכשנתנו לו - לרבי צדוק,
אוכל - פחות מכביצה,
נטלו - במפה,
ואכלו - חוץ לסוכה,
ולא בירך אחריו.


(ו) [ה] *הערה 1: רבי אליעזר אומר:

ארבע עשרה סעודות -
חייב אדם - לאכול בסוכה,
אחת ביום, ואחת בלילה.
וחכמים אומרין:
אין לדבר קצבה,
חוץ מלילי יום טוב הראשון - בלבד.
ועוד אמר רבי אליעזר:
מי שלא אכל - בלילי יום טוב הראשון,
ישלים - בלילי יום טוב האחרון.
וחכמים אומרין:
אין לדבר - תשלומין,
ועל זה נאמר:
"מעוות לא יוכל לתקון,
וחסרון לא יוכל להימנות" (קהלת א טו).


(ז) [ו] מי שהיה -

ראשו ורובו - בסוכה,
ושולחנו - בתוך הבית,
בית שמאי - פוסלין.
ובית הלל - מכשירין.
אמרו בית הלל - לבית שמאי:
מעשה, שהלכו - זקני בית שמאי, וזקני בית הלל,
לבקר - את יוחנן בן החורוני,
ומצאוהו, ראשו ורובו - בסוכה,
ושולחנו - בתוך הבית.
אמרו להם בית שמאי:
משם - ראיה,
אף הם אמרו לו:
אם כן - היית נוהג,
לא קיימת מצות סוכה - מימיך.


(ח) [ז] נשים, ועבדים, וקטנים -

פטורין מן הסוכה.
וכל קטן - שאינו צריך לאימו,
חייב בסוכה.
מעשה,
כשילדה - כלתו של שמאי הזקן,
ופיחת - את המעזיבה,
וסיכך - על גבי המיטה,
בשביל הקטן.


(ט) [ח] כל שבעת הימים -

עושה אדם את סוכתו - קבע,
ואת ביתו - עראי.
ירדו גשמים,
מאמתי - מותר לפנות?
משתסרח - המקפה.
מושלים אותו משל,
למה הדבר דומה?
לעבד - שבא למזוג לרבו,
ושפך הקיתון - על פניו.

הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה סוכה ב