משנה סוטה ו דפוסים

<< | משנה סוטה ו דפוסים | >>

מי שקינא לאשתו ונסתרה, אפילו שמע מעוף הפורח, יוציא ויתן כתובה, דברי רבי אליעזר.

רבי יהושע אומר, עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה.

אמר עד אחד: אני ראיתיה שנטמאת, לא היתה שותה.

ולא עוד אלא אפילו עבד, אפילו שפחה, הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה.

חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה, הרי אלו נאמנות, ולא לפוסלה מכתובתה, אלא שלא תשתה.

שהיה בדין, ומה אם עדות ראשונה שאין אוסרתה איסור עולם, אינה מתקיימת בפחות משנים; עדות אחרונה שאוסרתה איסור עולם, אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים?

תלמוד לומר: "ועד אין בה", כל עדות שיש בה.

קל וחומר לעדות הראשונה מעתה, ומה אם עדות אחרונה שאוסרתה איסור עולם, הרי היא מתקיימת בעד אחד; עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם, אינו דין שתתקיים בעד אחד?

תלמוד לומר (דברים כד) "כי מצא בה ערות דבר", ולהלן הוא אומר (דברים יט), "על פי שנים עדים יקום דבר".

מה להלן על פי שנים עדים, אף כאן על פי שנים עדים.

עד אומר נטמאת ועד אומר לא נטמאת, אשה אומרת נטמאת ואשה אומרת לא נטמאת, היתה שותה.

אחד אומר נטמאת ושנים אומרים לא נטמאת, היתה שותה.

שנים אומרים נטמאת ואחד אומר לא נטמאת, לא היתה שותה.

<< | משנה סוטה ו דפוסים | >>