משנה סוטה א ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק א · משנה ו | >>
היתה מתכסה בלבנים, מכסה בשחורים.
היו עליה כלי זהב וקטליות, נזמים כב וטבעות, מעבירים ממנה כדי לנוולה.
ואחר כך מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה.
וכל הרוצה לראות בא לראות, חוץ מעבדיה ושפחותיה, מפני שליבה גס כד בהן.
וכל הנשים מותרות לראותה, שנאמר (יחזקאל כג): "ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה".
הָיְתָה מִתְכַּסָּה בִּלְבָנִים,
- מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים.
- הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב וְקַטְלָיוֹת, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת,
- מַעֲבִירִים מִמֶּנָּה, כְּדֵי לְנַוְּלָהּ.
- וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי, וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ.
- וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת,
- חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ,
- מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן.
- חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ,
- וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" (יחזקאל כג, מח):
היתה מתכסה בלבנים - מכסה בשחורים.
- היו עליה - כלי זהב,
- קטליות, נזמים, וטבעות -
- מעבירם ממנה - כדי לנוולה.
- קטליות, נזמים, וטבעות -
- ואחר כך,
- מביא חבל מצרי - וקשרו למעלה מדדיה.
- וכל הרוצה לראות - בא ורואה,
- חוץ מעבדיה, ושפחותיה - מפני שליבה גס בהן.
- וכל הנשים - מותרות לראותה,
- שנאמר: "ונוסרו כל הנשים, ולא תעשינה כזמתכנה" (יחזקאל כג מח).
בארו בתוספתא, אם הבגדים שחורין היו מיפין אותה מלבישין אותה בגדים שמגנין אותה.
ויעלה על הדעת שמגנין אותה בבגדיה ומניחין עליה תכשיטין, שזה גם כן גנאי למיעוט השתתפותם ודמיונם, למדנו שאין דרך להניח לה תכשיט.
ופירוש קטליות - ענקים, והם חרוזי זהב מכניסין אותם לחוט ועונקים בהם הצואר.
נזמים - הם תכשיטי האף.
טבעות - ידוע.
וניוול - הוא לפי הלשון הגיעול והגנאי.
ומה שאמר הרוצה לראות - רוצה לומר האנשים, אבל הנשים מחוייבות בהכרח שיהיו מצויות שם. והוא מה שאמרו נשים חייבות לראותה, שנאמר "ונוסרו כל הנשים"(יחזקאל כג, מח).
ועניין לבה גס בהן - רגיל. שהיא יש לה נחת רוח כשהיא רואה למי שמכרת.
ואם אין שם חבל מצרי, באיזה חבל שיזדמן, לפי שהכוונה בזה כדי שלא ישמטו בגדיה אחר שנקרעה השפה שלהם. ובירושלמי פירשו "למה חבל מצרי? שעשתה מעשה מצרים":
היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים - ואם היו שחורים יפין לה, מבסה בבגדים מכוערים:
קטליות - ענקים שמשימים סביב הצואר. ומפני שהאשה חונקת עצמה בהם כדי שתראה בעלת בשר נקראים קטליות:
נזמים וטבעות מעבירים ממנה - מפרש בגמרא דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה וגלו את ליבה שזה יותר גנאי לה, כמו שגנאי יותר לאדם ערום שילך במנעלים ברגליו מלילך יחף, קמ"ל דלא:
חבל מצרי - מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים כג. ואם אין חבל מצרי מביא שאר חבלים:
וקושרו למעלה מדדיה - שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:
וכל הרוצה לראות בא לראות - ודוקא באנשים רשות ואינו חובה. אבל בנשים, חובה על בל הנשים המצויות שם לבא ולראות, כדכתיב ונוסרו וכל הנשים:
וכל הנשים מותרות לראותה - חייבין לראותה. הכי מפרש לה בגמרא:
נזמים הם תכשיטי האף. הרמב"ם. ומלשון הר"ב דפ"ו דשבת גם תכשיטי אוזן א) בכלל. [ועיין במ"ח פרק י"א דכלים]:
חבל מצרי. כתב הר"ב מפרש בירושלמי לפי שעשתה מעשה מצרים לפי שנאמר בתחלת פרשת עריות (ויקרא י"ט) כמעשה ארץ מצרים וגו' ואע"פ שנאמר כמו כן וכמעשה ארץ כנען וגו' ויקחו חבל שבמדינה. שכל השינויים שנוכל לעשות עושין כדי לנוולה ולפיכך נוטלין חבל שלא מהמדינה ולכך ראוי ליקח יותר חבל מצרי מטעם שעשתה מעשה מצרית ולקמן רפ"ב כפיפה מצרית מפרש הר"ב סל עשוי מצורי הדקל וכו' וכפירש"י שם. אבל רש"י מפרש גם בכאן חבל מצרי עשוי מצורי הדקל וכו' וכ"ה בבבלי פ"ה דעירובין נ"ח תני רב יוסף ג' חבלים הם של מגג ושל נצר ושל פשתן. ומפרש של נצר לסוטה דתנן וכו' ולפיכך נראה דלירושלמי כפיפה מצרית דלקמן יש לפרש ג"כ ממצרים. ועל שם שעשתה מעשה מצרית אבל אין לומר דירושלמי נמי ס"ל שעשוי מצורי דקל בין בכפיפה בין בחבל דהשתא המ"מ שמושית ולא שרשית:
שלבה גס בה. כשאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו ולא תירא ולא תודה ואנו מבקשים שתודה ולא ימחה שם הקדש על המים. רש"י:
(כב) (על המשנה) נזמים. הם תכשיטי האף. הר"מ. ומלשון הר"ב פרק ו' דשבת גם דאוזן בכלל:
(כג) (על הברטנורא) לפי שנאמר בתחלת פרשת עריות כמעשה ארץ מצרים וגו'. ואף על פי שנאמר כמו כן וכמעשה ארץ כנען וגו' ויקתו חבל שבמדינה כל השינויים שנוכל לעשות עושין כדי לנוולה ולפיכך לוקחין חבל מצרי שלא מהמדינה. תוספ'. וכן יש לפרש כפיפה מצרית דריש פרק ב'. ועתוי"ט:
(כד) (על המשנה) גס. כשהאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו ולא. תירא ולא תודה. ואנו מבקשין שתודה ולא ימחה שם הקדוש על המים. רש"י:
קטלאות: תכשיט הוא כמין חצי עגול פתוח וסוגרת בו את חלוקה ומקיף את גרונה מן הצדדין רש"י ז"ל:
נזמים: ברוב המקומות הן נזמי האף כדפי' הרמב"ם ז"ל ויש מקומות שנזמי האזן בכלל:
ואח"כ מביא חבל מצרי: פ' כיצד מעברין (עירובין דף נ"ח.) ובירושלמי מפרש דבין חבל מצרי ובין כפיפה מצרית באין משירי הלשכה וכדתנן ברפ"ד דשקלים וכל צרכי העיר באים משירי הלשכה. עי' מ"ש בתוי"ט ועיין במ"ש בר"פ דלקמן:
וקושרו למעלה מדדיה: כדי שלא יפלו הבגדים ונמצאת ערומה שהרי נקרעו. וביד בהלכות סוטה פ"ג סי' י"א:
מפני שלבה גס בהן: ויש לה נחת רוח כשהיא רואה למי שמכרח הרמב"ם ז"ל:
וכל הנשים מוֹתְרוֹת: פי' חייבות ולפי זה נראה דגרסינן לה בנקודת שוו"א תחת התי"ו. אכן ה"ר יהוסף ז"ל מצא בס"א חייבות והוא מן התימה:
יכין
היתה מתכסה בלבנים מכסה בשחורים: ואם שחורים נאים לה, יכסוה בבגדים מכוערין:
היו עליה כלי זהב וקטליאות: [האלזבאנד]:
נזמים: נזמי האף והאוז:
ואחר כך מביא חבל מצרי: מדעשתה מעשה מצרים השטופים בזנות. ובאין חבל מצרי בנמצא, יקח חבל אחר:
וקושרו למעלה מדדיה: שלא יפלו בגדיה שנקרעו, ותשאר ערומה:
בא לראות: באנשים רשות, ובנשים חובה לראותה:
מפני שלבה גס בהן: שהיא גברת עליהן, ותתבייש מלהודות לפניהן, והרי אנו רוצים שתודה ולא ימחה שם הקודש:
וכל הנשים מותרות: לשון התראה הוא, ור"ל מוזהרות, ובש"ס קאמר חייבות:
- ) ( ונוסרו כל הנשים: נ"ל לשון התראה. וה"ק בש"ס תני חייבים לראותה):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש