משנה נידה ט דפוסים
משנה נידה, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, רבי מאיר אומר, אם עומדת, טמאה.
ואם יושבת, טהורה.
רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך טהורה.
איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים, רבי יוסי מטהר.
ורבי שמעון מטמא, שאין דרך האיש להוציא דם, אלא שחזקת דמים מן האשה.
השאילה חלוקה לנכרית או לנדה, הרי זו תולה בה.
שלש נשים שלבשו חלוק אחד, או שישבו על ספסל אחד ונמצא עליו דם, כולן טמאות.
ישבו על ספסל של אבן או על האצטבא של מרחץ, רבי נחמיה מטהר, שהיה רבי נחמיה אומר, כל דבר שאינו מקבל טומאה, אינו מקבל כתמים.
שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן, כולן טמאות.
בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה, היא טמאה ושתיהן טהורות, ותולות זו בזו.
ואם לא היו ראויות לראות, רואין אותן כאלו הן ראויות.
שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית, כולן טמאות.
תחת הפנימית, שתים הפנימיות טמאות והחיצונה טהורה.
תחת החיצונה, שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה.
[ אמר רבי יהודה ], אימתי, בזמן שעברו דרך מרגלות המטה.
אבל אם עברו שלשתן דרך עליה, כולן טמאות.
בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה, היא טהורה ושתים טמאות.
בדקו שתים ומצאו טהורות, הן טהורות ושלישית טמאה.
שלשתן ומצאו טהורות, כולן טמאות.
למה הדבר דומה, לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים, ובדקו אחד מהן ומצאו טהור, הוא טהור ושנים טמאין.
שנים ומצאו טהורים, הם טהורים ושלישי טמא.
שלשתן ומצאו טהורים, כולן טמאים, דברי רבי מאיר, שרבי מאיר אומר, כל דבר שהוא בחזקת טומאה, לעולם הוא בטומאתו, עד שיודע לך, טומאה היכן היא.
וחכמים אומרים, בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה.
שבעה סמנין מעבירין על הכתם: רוק תפל, ומי גריסין, ומי רגלים, ונתר, ובורית, קמוניא, ואשלג.
הטבילו ועשה על גביו טהרות, העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר, הרי זה צבע, הטהרות טהורות, ואינו צריך להטביל.
עבר או שדהה, הרי זה כתם, והטהרות טמאות, וצריך להטביל.
איזהו רוק תפל, כל שלא טעם כלום.
מי גריסין, לעיסת גריסין של פול, חלוקת נפש.
מי רגלים, שהחמיצו.
וצריך לכסכס שלש פעמים לכל אחד ואחד.
העבירן שלא כסדרן, או שהעביר שבעה סממנין כאחת, לא עשה ולא כלום.
כל אשה שיש לה וסת, דיה שעתה.
ואלו הן הוסתות: מפהקת, ומעטשת, וחוששת בפי כריסה, ובשפולי מעיה, ושופעת, וכמין צמרמורת אוחזין אותה, וכן כיוצא בהן.
וכל שקבעה לה שלש פעמים, הרי זה וסת.
היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות, כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות, טמאות.
בסוף הוסתות, כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות, טהורות.
רבי יוסי אומר, אף ימים ושעות וסתות.
היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה, אינה אסורה אלא עם הנץ החמה.
רבי יהודה אומר, כל היום שלה.
היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה להיות רואה ליום עשרים, זה וזה אסורין.
שינתה פעמים ליום עשרים, זה וזה אסורין.
שינתה שלש פעמים ליום עשרים, הותר חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים, שאין אשה קובעת לה וסת, עד שתקבענה שלש פעמים.
ואינה מטהרת הוסת, עד שתעקר ממנה שלש פעמים.
נשים בבתוליהם כגפנים.
יש גפן שיינה אדום, ויש גפן שיינה שחור, ויש גפן שיינה מרובה, ויש גפן שיינה מועט.
רבי יהודה אומר, כל גפן יש בה יין.
ושאין בה יין, הרי זה דורקטי.
משנה נידה, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב