משנה נידה ח דפוסים
משנה נידה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה, טמאה.
ושלא כנגד בית התורפה, טהורה.
על עקבה, ועל ראש גודלה, טמאה.
על שוקה ועל פרסותיה, מבפנים, טמאה.
מבחוץ, טהורה.
ועל הצדדין מכאן ומכאן, טהורה.
ראתה על חלוקה, מן החגור ולמטה, טמאה.
מן החגור ולמעלה, טהורה.
ראתה על בית יד של חלוק, אם מגיע כנגד בית התורפה, טמאה.
ואם לאו, טהורה.
היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה, כל מקום שנמצא בו כתם, טמאה, מפני שהוא חוזר.
וכן בפליום.
ותולה בכל דבר שהיא יכולה לתלות.
שחטה בהמה חיה ועוף, נתעסקה בכתמים או שישבה בצד העסוקים בהן, הרגה מאכולת, הרי זו תולה בה.
עד כמה היא תולה, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר, עד כגריס של פול, ואף על פי שלא הרגה.
ותולה בבנה או בבעלה.
אם יש בה מכה והיא יכולה להגלע ולהוציא דם, הרי זו תולה בה.
מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא, אמרה לו, ראיתי כתם.
אמר לה, שמא מכה היתה ביך.
אמרה לו, הן, וחיתה.
אמר לה, שמא יכולה להגלע ולהוציא דם.
אמרה לו, הן.
וטהרה רבי עקיבא.
ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה.
אמר להם, מה הדבר קשה בעיניכם, שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל, שנאמר (ויקרא טו) "ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה", דם ולא כתם.
עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם, עגול, טהור.
משוך, טמא, דברי רבי אלעזר בר רבי צדוק.
משנה נידה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב