משנה נזיר ט ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט, נזיר •

פרק ט

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א)

הַגּוֹיִם אֵין לָהֶם נְזִירוּת.

נָשִׁים וַעֲבָדִים, יֵשׁ לָהֶם נְזִירוּת.

חֹמֶר בְּנָשִׁים מִבַּעֲבָדִים,

שֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַבְדּוֹ,

וְאֵינוֹ כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ.

חֹמֶר בַּעֲבָדִים מִבְּנָשִׁים,

שֶׁהוּא מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ,

וְאֵינוֹ מֵפֵר נִדְרֵי עַבְדּוֹ.

הֵפֵר לְאִשְׁתּוֹ, הֵפֵר עוֹלָמִית;

הֵפֵר לְעַבְדּוֹ,

יָצָא לַחֵרוּת, מַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ.

עָבַר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתֶּה,

וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יִשְׁתֶּה:

(ב)

נָזִיר שֶׁגִּלֵּחַ, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא,

אִם טֻמְאָה יְדוּעָה, סוֹתֵר;

וְאִם טֻמְאַת הַתְּהוֹם, אֵינוֹ סוֹתֵר.

אִם עַד שֶׁלֹּא גִלֵּחַ,

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סוֹתֵר.

כֵּיצַד?

יָרַד לִטְבֹּל בִּמְעָרָה,

וְנִמְצָא מֵת צָף עַל פִּי הַמְּעָרָה,

טָמֵא.

נִמְצָא מְשֻׁקָּע בְּקַרְקַע הַמְּעָרָה,

יָרַד לְהָקֵר, טָהוֹר;

לִטַּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת, טָמֵא,

שֶׁחֶזְקַת טָמֵא – טָמֵא, וְחֶזְקַת טָהוֹר – טָהוֹר;

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:

(ג)

הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ,

נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ.

מָצָא שְׁנַיִם,

נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן.

מָצָא שְׁלשָׁה,

אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה,

הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת;

בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה.

מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה,

בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר;

שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ,

נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ:

(ד)

כֹּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִלָּה, טָהוֹר,

עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה;

מִשֶּׁנִּזְקַק לְטֻמְאָה,

סְפֵקוֹ טָמֵא.

בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְזִיבָה:

בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה,

בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה,

וּבְחֹלִי,

וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר.

מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה,

אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ.

אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ, טְמֵאִין,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ,

וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה,

וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה,

לְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת,

חַיָּב.

רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פָּטוּר,

שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר:

(ה)

נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ" (שמואל א א, יא).

נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן "וּמוֹרָה" (שופטים יג, ה), וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל "וּמוֹרָה":

מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן, נָזִיר,

אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל, נָזִיר.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.

אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי:

וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי" (שמואל א טז, ב),

שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה [נ"א: מוֹרָא] שֶׁל בָּשָׂר וָדָם:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט, נזיר •

משנה נזיר, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב