משנה נזיר ח ניקוד


פרק ח

משניות: א ב

עריכה

(א)

שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁאָמַר לָהֶן אֶחָד:

רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא,
וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם,
מְגַלְּחִין וּמְבִיאִין קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר:
אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא,
קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ;
וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר,
קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ.
וְסוֹפְרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר:
אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא,
קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ,
וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי.
וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר,
קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלְּךָ,
וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ.
מֵת אֶחָד מֵהֶן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
יְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַשּׁוּק שֶׁיִּדֹּר כְּנֶגְדּוֹ בְּנָזִיר, וְאוֹמֵר:
אִם טָמֵא הָיִיתִי, הֲרֵי אַתָּה נָזִיר מִיָּד;
וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי, הֲרֵי אַתָּה נָזִיר אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם.
וְסוֹפְרִין שְׁלשִׁים יוֹם,
וּמְבִיאִין קָרְבַּן טֻמְאָה וְקָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר:
אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא, קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ;
וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר, קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טֻמְאָה בְּסָפֵק.
וְסוֹפְרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר:
אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא,
קָרְבַּן טֻמְאָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלְּךָ,
וְזֶה קָרְבַּן טָהֳרָתִי;
וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר,
קָרְבַּן טָהֳרָה שֶׁלִּי, וְקָרְבַּן טֻמְאָה בְּסָפֵק,
וְזֶהוּ קָרְבַּן טָהֳרָתְךָ.
אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא:
וּמִי שׁוֹמֵעַ לוֹ, שֶׁיִּדֹּר כְּנֶגְדּוֹ בְּנָזִיר?
אֶלָּא מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, וְאוֹמֵר:
אִם טָמֵא הָיִיתִי,
הַחַטָּאת מֵחוֹבָתִי, וְהָעוֹלָה נְדָבָה;
וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי,
הָעוֹלָה מֵחוֹבָתִי, וְהַחַטָּאת בְּסָפֵק.
וְסוֹפֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה, וְאוֹמֵר:
אִם טָמֵא הָיִיתִי,
הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה, וְזוֹ חוֹבָה;
וְאִם טָהוֹר הָיִיתִי,
הָעוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה, וְזוֹ נְדָבָה;
וְזֶה שְׁאָר קָרְבָּנִי.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
נִמְצָא זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לַחֲצָאִים.
אֲבָל הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לְבֶן זוֹמָא:
(ב)

נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק וּמֻחְלָט בְּסָפֵק,

אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים אַחַר שִׁשִּׁים יוֹם,
וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים אַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם;
שֶׁתִּגְלַחַת הַנֶּגַע דּוֹחָה תִּגְלַחַת הַנָּזִיר בִּזְמַן שֶׁהִיא וַדַּאי,
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהִיא סָפֵק אֵינָהּ דּוֹחָה: