משנה נזיר ו ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ו · משנה ד | >>

נזיר שהיה שותה יין כל היום, אינו חייב אלא אחתיא.

אמרו לו: אל תשתה, אל תשתה, והוא שותה, חייב על כל אחת ואחת.

היה מגלח כל היום, אינו חייב אלא אחת.

אמרו לו: אל תגלח, אל תגלח, והוא מגלח, חייב על כל אחת ואחת.

היה מיטמא למתים כל היום, אינו חייב אלא אחת.

אמרו לו: אל תיטמא, אל תיטמא, והוא מיטמא, חייב על כל אחת ואחת.

נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם,

אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
אָמְרוּ לוֹ: אַל תִּשְׁתֶּה, אַל תִּשְׁתֶּה,
וְהוּא שׁוֹתֶה,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
אָמְרוּ לוֹ: אַל תְּגַלֵּחַ, אַל תְּגַלֵּחַ,
וְהוּא מְגַלֵּחַ,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה מִטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
אָמְרוּ לוֹ: אַל תִּטַּמֵּא, אַל תִּטַּמֵּא,
וְהוּא מִטַּמֵּא,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:

נזיר שהיה שותה ביין - כל היום,

אינו חייב - אלא אחת.
אמרו לו: אל תשתה, אל תשתה, אל תשתה,
והוא שותה - חייב על כל אחת ואחת.
היה מיטמא למתים - כל היום,
אינו חייב - אלא אחת.
אמרו לו: אל תיטמא, אל תיטמא,
והוא מיטמא - חייב על כל אחת ואחת.
היה מגלח - כל היום,
אינו חייב - אלא אחת.
אמרו לו: אל תגלח, אל תגלח,
והוא מגלח - חייב על כל אחת ואחת.

זה שאמרנו באלו הבבות אינו חייב אלא אחת אין זה אלא בדיני אדם, שאינו מחוייב מלקות אלא אחר ההתראה, ולכך צריך התראה על כל מלקות, והוא מה שאמרו לו אל תשתה, אבל בדיני שמים כל זמן ששתה רביעית יין עבירה, ועל כל גלוח שערו עבירה, וכל טומאה שיטמא עבירה.

ועל זה תעשה היקש לכל איסורין שבתורה, אין הפרש בזה בין איסור לאו ובין איסור כרת או איסור מיתת בית דין.

אבל תדע שהבא על הערווה איזה ערווה שתהיה חייב על כל ביאה וביאה בכלל, ואם אנחנו לא היינו יכולין להעניש עליו אלא עונש אחד, הקב"ה מעניש אותו על כל עבירה ועבירה. ואם המיתו אותו בית דין על אחת מאלו עבירות והתוודה, נתכפר לו על הכל מצד התשובה לא מצד שהעונש האחד שמענישין אותו בית דין יכפר עונות הרבה, ונבאר זה במקומו:


נזיר שהיה שותה יין כל היום - ולא התרו בו אלא אחת:

אל תשתה אל תשתה - שהתרו בו בין שתייה לשתייה:

אינו חייב אלא אחת. אין זה אלא בדיני אדם שאינו מחויב מלקות אלא אחר ההתראה על כל מלקות והוא מה שאמרו אמרו לו אל תשתה. אבל בדיני שמים כל זמן ששתה רביעית יין עבירה ועל כל גילוח [שערה] עבירה וכל טומאה שיטמא עבירה ועל זה תעשה היקש לכל איסורים שבתורה אין הפרש בזה בין איסור לאו ובין איסור כרת או איסור מיתת ב"ד. אבל תדע שהבא על הערוה איזה ערוה שתהיה חייב על כל ביאה וביאה בכלל [נ"א בפרט] ואם אנחנו לא נוכל להעניש עליו אלא עונש אחד. הקב"ה מעניש אותו על כל עבירה ועבירה ואם המיתו אותו ב"ד על א' מאלו העבירות והתודה נתכפר לו על הכל. [כדמוכח מתני' ב' דפ"ו דסנהדרין] מצד התשובה לא מצד שהעונש האחד שמענשין אותו ב"ד יכפר עונות הרבה. הרמב"ם:

אמרו לו אל תשתה אל תשתה. פירש הר"ב שהתרו בו בין שתייה לשתייה. ועיין מ"ש הר"ב במשנה ז' פ"ג דמכות: אמרו לו אל תטמא אל תטמא וכו' עיין מה שכתבתי שם:

(יא) (על המשנה) אלא אחד. אין זה אלא בדיני אדם שאינו מחויב מלקות אלא אחר התראה ולכך היה צריך התראה על כל מלקות אבל בדיני שמים כל זמן ששתה רביעית יין עבירה ועל כל גילוח וכל טומאה עבירה ועל זה תעשה היקש לכל אסורים שבתורה אין הפרש בין לאו או כרת או מיתה בסנהדרין אבל תדע שהבא על הערוה חייב על כל עבירה ועבירה בכלל ואם אנחנו לא נוכל להעניש עליו אלא עונש אחד הקב"ה מעניש אותו ע"כ עבירה ועבירה ואם המיתו אותו בסנהדרין על אחד מאלו העבירות והתודה נתכפר על הכל מצד התשובה לא מצד שהעונש הא' שמענישין אותו הסנהדרין יכפר עונות הרבה. הר"מ:

נזיר שהיה שותה:    וכו' ירוש' פ"ג דמכלתין. וביד פי"ד דהלכות מאכלות אסורות סימן ז' ובפ"ה דהלכות נזירות סימן י' י"ג ט"ז ובפ"ג דהלכות אבל סימן ד' ובגמרא בפירקין דף ל"ח מייתי לרישא דמהני' בברייתא בשם ר' אלעזר:

היה מגלח:    וכו' בס"א גרסינן בבא זו בתר בבא דהיה מיטמא וכדאיתא בפרק בתרא דמכות:

אל תטמא אל תטמא:    והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת בגמרא מוקי לה דוקא שלא בחבורין כגון דנגע במת זה והלך ונגע במת אחר אבל בחבורין כגון בעוד שמונח לו מת על כתפו נגע במת אחר כדתני לה בברייתא בהדיא אינו חייב אלא אחד דכטומאה אחת דמיא ועי' בתשובות הרשב"א ז"ל סימן שכ"ד:

יכין

נזיר שהיה שותה יין כל היום:    ולא התרו בו רק פ"א:

אינו חייב אלא אחר:    אבל בדיני שמים חייב על כל א' וא':

אמרו לו:    בין שתייה לשתייה:

בועז

פירושים נוספים