משנה נזיר ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

מִי שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,

וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: וַאֲנִי, וַאֲנִי,
כֻּלָּם נְזִירִין.
הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּרוּ כֻּלָּן.
הֻתַּר הָאַחֲרוֹן,
הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּם אֲסוּרִין.
אָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,
וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ,
הֲרֵי זֶה נָזִיר.
הֲרֵינִי נָזִיר,
וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: וַאֲנִי,
מֵפֵר אֶת שֶׁלָּה, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם.
הֲרֵינִי נְזִירָה,
וְשָׁמַע בַּעְלָה וְאָמַר: וַאֲנִי,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
(ב)

הֲרֵינִי נָזִיר, וְאַתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן,

מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלוֹ קַיָּם.
הֲרֵינִי נְזִירָה, וְאַתָּה, וְאָמַר אָמֵן,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
(ג)

הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר,

וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ,
וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ,
וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת:
(ד)

הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ,

וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ,
אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְּהֶמְתָּהּ,
תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר.
וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְּהֶמְתָּהּ,
הַחַטָּאת תָּמוּת,
וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה;
וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים,
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד,
וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.
הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים,
יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
מָעוֹת מְפֹרָשִׁים,
דְּמֵי חַטָּאת, יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח;
לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן.
דְּמֵי עוֹלָה,
יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִים בָּהֶן.
דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים,
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:
(ה)

נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים,

אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת,
אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה;
אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, יָפֵר,
שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר:
אִי אִפְּשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּלֶת.
רַבִּי אוֹמֵר:
אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר,
שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר:
אִי אִפְּשִׁי בְּאִשָּׁה מְגֻלַּחַת:
(ו)

הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר,

וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר.
כֵּיצַד?
גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו,
מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו,
הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת,
הַחַטָּאת תָּמוּת,
וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה;
וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים,
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד,
וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.
הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין,
יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
מָעוֹת מְפֹרָשִׁין,
דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח,
לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.
דְּמֵי עוֹלָה,
יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.
דְּמֵי שְׁלָמִים,
יָבִיאוּ שְׁלָמִים,
וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד,
וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:
(ז)

הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו,

וְאֵין הָאִשָּׁה מִגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ.
כֵּיצַד?
מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר,
וְהִפְרִישׁ מָעוֹת עַל נְזִירוּתוֹ, וּמֵת,
וְאָמַר:
הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה;
אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו.
אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו?
מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים,
וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ, וּמֵת,
זֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו: