משנה נזיר א ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק א · משנה ג | >>
סתם נזירות שלשים יום.
אמר "הריני נזיר אחת גדולה", "הריני נזיר אחת קטנה", אפילו "מכאן ועד סוף העולם" – נזיר שלשים יום.
"הריני נזיר ויום אחד", "הריני נזיר ושעה אחת" טז, "הריני נזיר אחת ומחצה" יז – הרי זה נזיר שתיםיח.
"הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת" – נזיר שלשים ואחד יום, שאין נוזרים לשעות.
סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם.
- אָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה,
- הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה,
- אֲפִלּוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם,
- נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם.
- הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד,
- הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת,
- הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה,
- הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם.
- הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת,
- נָזִיר שְׁלשִׁים וְאֶחָד יוֹם;
- שֶׁאֵין נוֹזְרִים לְשָׁעוֹת:
סתם נזירות - שלשים יום.
- אמר: הריני נזיר - אחת גדולה,
- הריני נזיר - אחת קטנה,
- אפילו מכאן ועד סוף העולם - נזיר שלשים יום.
- הריני נזיר - אחת קטנה,
- הריני נזיר - ויום אחד,
- הריני נזיר - ושעה אחת,
- הריני נזיר - אחת ומחצה,
- הרי זה נזיר - שתים.
- הריני נזיר - שלשים יום ושעה אחת,
- נזיר - שלשים ואחד יום,
- שאין נוזרין שעות.
- נזיר - שלשים ואחד יום,
סמכו זה העיקר, רוצה לומר סתם נזירות שלשים יום, למה שנאמר "קדוש יהיה"(במדבר ו, ה), ומנין "יהיה" שלשים. לפיכך לא יהיה נזירות פחות משלושים יום וזה עניין מקובל, ואמנם סמך לזה על דרך סימן.
ומה שאמר מכאן ועד סוף העולם - פירשו עניין זה המאמר, שהוא אומר שזאת הנזירות האחת אשר נדרתי היא אצלי גדולה כשיעור מכאן ועד סוף העולם, ועם כל זה אינו חייב אלא שלשים יום.
אבל אם אמר הריני נזיר שנתחייב שלושים יום, אחר כך הוסיף ואמר ויום אחד או שעה אחת, או אמר אחת ומחצה רוצה לומר נזירות וחצי נזירות, בכל זה חייב שיהיה נזיר (שלושים) [ששים] יום והוא מה שאמר הרי זה נזיר שתים. ויתבאר לך בפרק השלישי כיצד דיני מי שנדר שתי נזירות. ואמנם חייב שתי נזירות, לפי שהראשון כבר פירשו באמרו הריני נזיר, ונדר מן הנזירות השניה יום או שעה הרי עליו להשלימו על כל פנים.
אבל אם אמר הריני נזיר שלושים יום ושעה אחת הרי הוא נזיר שלושים ואחד יום, לפי שהעיקר אצלנו אין נוזרין לשעות למה שנאמר "ימי נזרו"(במדבר ו, ד):
סתם נזירות שלשים יום - דכתיב (במדבר ו) קדוש יהיה. יהי"ה בגימטריא שלשים מכאן סמכו יד לומר שאין נזירות פחות מל' יום:
הריני נזיר אחת גדולה - בין שאמר הריני נזיר נזירות אחת גדולה, בין שאמר הריני נזיר אחת קטנה, ובין שאמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוך העולם. נוהג נזירות שלשים יום. ומכאן ועד סוף העולם דקאמר הכי משמע ארוכה עלי זאת הנזירות כאילו היא מכאן ועד סוף העולם טו: ה"ג הריני נזיר ויום אחד הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הרי זה נזיר שתים. וה"פ אמר הריני נזיר ויום אחד כיון שאמר הריני נזיר קבל עליו נזירות אחת וכי אמר תו ויום אחד הרי יש כאן נזירות אחרת, דאין נזירות פחות משלשים יום. וכן נמי כי אמר הריני נזיר ושעה אחת והריני נזיר אחת ומחצה, יש כאן שתי נזירות שא"א להיות נזיר שעה אחת או מחצה נזירות שלא יהיה נזיר ל' יום ומש"ה הרי זה נזיר שתים ומגלח לסוף ל' ונוהג נזירות אחרת: הריני נזיר ל' יום ושעה אחת, הרי זה נזיר ל' ואחד יום שאין נזירות לשעות. שנאמר (שם) ימי נזרו, והרי הוא כאילו אמר ל' ואחד יום ז' יט. ולא אמרינן דשעה אחת דאמר הויא נזירות בפני עצמה, הואיל ויש לצרפה עם מנין שלשים שהזכיר תחלה:
סתם נזירות ל' יום. כתב הר"ב דכתיב קדוש יהיה כו' ומכאן סמכו לומר וכו'. וז"ל הרמב"ם וזה ענין מקובל ואמנם סמך לזה על דרך סימן:
מכאן ועד סוף העולם. כתב הר"ב דהכי משמע מרובה עלי וכו'. גמ'. ולא אמרי' דליהוי נזיר לעולם כמו במשנה דלקמן. וכתבו התוספות משום דאם הוא ר"ל כן ה"ל להזכיר מנין סוף העולם דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו חמש מאות [שנה] מהלך והל"ל חמש מאות שנים ולפיכך אזלינן לקולא. [ועוד כתבו התוס' וגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה כלומר דלא טריחא עלי כלל. ועיין בפי' הר"ב משנה ה']: ג)
הריני נזיר [אחת וכו' נזיר] ויום א' וכו' ה"ז נזיר שתים דסמיך נזיר בדבורו אצל היום ואצל השעה. תוס':
הריני נזיר ושעה אחת וכו'. צריכי דלא תימא דדי לנו מאותה שעה [לעשותה] יום ומצטרפין בהדי ל' יום ויהיה ל"א יום קמ"ל כיון שיש להוסיף על דבורו מוסיף נזירות שלם. גמ'. ותוס':
הריני נזיר אחת ומחצה. ה"נ קירב נזיר אצל מחצה שלא היה יכול לקרב תיבת נזיר יותר אצל מחצה שלא היה יכול לומר הריני נזיר ומחצה דלא משמע מידי על מה מחצה. תוס'. וצריכא דלא תימא שאני שעות דהואיל ואין נודרים לשעות וצריכין להוסיף על דבורו נוסיף נזירות שלם. אבל אחת ומחצה דנחית לדוקא שיכול להיות נזיר אימא לא לימני תרתי אלא מ"ה יום. גמ' ותוס'. ומרישא דהריני נזיר [ויום] א' נמי לא שמעית משום דשאני הכא דנחית לדוקא ופרט מספר ימים דה"א דבדוקא נקט וליהוי נזיר מ"ה יום כאילו היה פורט מ"ה יום וכדלקמן בסמוך אבל כשאמר רק ויום א' משמע טפי דר"ל עוד נזירות א' כיון דלא נחית למספר כי האחד אינו מספר:
הריני נזיר ל' יום ושעה אחת. כתב הר"ב והרי הוא כאילו אמר ל' וא' יום. דודאי חייל עליה ל"א יום דיום א' מצטרף שפיר בהדי שלשים יום למיהוי נזיר כל ל"א יום. וה"ה אם אמר הריני נזיר שלשים ויום אחד דלא הוי נזיר אלא ל"א יום. כיון שהפסיק בתיבת שלשים דארישא קאי. אלא דנקט אחד מן הדינין וממאי דסליק חילק דהיינו דקאמר הריני נזיר ושעה אחת. תוספות:
(יד) (על הברטנורא) וז"ל הר"מ וזה ענין מקובל. ואמנם סמך לזה ע"ד סימן:
(טו) (על הברטנורא) גמרא. ולא אמרינן דלהוי נזיר לעולם כמו במשנה דלקמן דאם הוא ר"ל כן הו"ל להזכיר מנין סוף העולם דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו ת"ק שנה מהלך והול"ל ת"ק שנים ולפיכך אזלינן לקולא. וגדולה ר"ל טריחא עלי. וקטנה כלומר דלא טריחא. תוספ':
(טז) (על המשנה) אחת. צריכי דלא תימא דדי לנו מאותה שעה לעשותה יום ומצטרפין בהדי, שלשים יום ויהיה ל"א יום, קמ"ל כיון שיש להוסיף על דבורו מוסיף נזירות שלם. גמרא ותוספ':
(יז) (על המשנה) אחד ומחצה. ה"נ קירב נזיר אצל מחצה שלא היה יכול לקרב יותר דהריני נזיר מחצה לא משמע על מה מחצה. תוספ'. וצריכא, דלא תימא דשאני שעות דאין נודרים לשעות כו' אבל הכא דנחית לדוקא אימא לא לימני אלא מ"ה יום. גמרא ותוספ':
(יח) (על המשנה) שתים. דסמיך נזיר בדבורו אצל היום ואצל השעה. תוספ':
(יט) (על הברטנורא) דודאי חייל עליה ל"א יום דיום אחד מצטרף שפיר בהדי לשון יום למהוי נזיר כל ל"א יום. וה"ה אם אמר הריני נזיר שלשים ויום אחד דלא הוי נזיר אלא ל"א יום כיון שהפסיק בתיבת שלשים דארישא קאי אלא דנקט א' מן הדינין וממאי דסליק חילק דהיינו דקאמר הריני נזיר ושעה אחת. תוספ':
סתם נזירות: וכו' בגמרא בדף ה' הוא מקום האי בבא. ואיתה ס"פ שני דסנהדרין. וכולה מתני' עד סוף הפרק רפ"ג דהלכות נזירות עד סוף סימן י"ח:
שלשים יום: רב מתנה מפיק לה מקרא דקדוש יהיה דבגמטריא תלתין הוי מלת יהיה ובר פדא מפיק כנגד נזיר נזרו שלשים פעם האמורים בתורה חסר אחד וס"ל דעיקר נזירות לא הוי אלא כ"ט ימים ומשום דיום שלשים מגלח ומביא קרבנותיו מש"ה תנא במתני' שלשים ונזר אלהיו על ראשו לאו ממניינא דהוא לשון כתר ועטרה דמתרגמינן כלילא ופי' הרמב"ם ז"ל וזה ענין מקובל ואמנם סמך לזה על דרך סימן ע"כ. ותלמודא אזיל ומפרש ומיישב כולהו מתני' דלקמן רפ"ג לרב מתנה כדאית ליה ולבר פדא כדאית ליה:
הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה: כלומר ל"ש כי אמר גדולה ול"ש כי אמר קטנה ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם לא הוי נזיר אלא שלשים יום וגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה כלומר דלא טריחא עלי כלל ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים יום ופירשו התוס' דאם הוא ר"ל כן ה"ל מנין סוף העולם דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו חמש מאות שנים מהלך והל"ל חמש מאות שנים ולפיכך אזלינן לקולא ע"כ:
הריני נזיר ויום א' הריני נזיר ושעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה ה"ז נזיר שתים: וצריכא דאי תנא הריני נזיר ויום אחד ה"א הכא הוא דמחייב בשתי נזיריות לפי שאין נזירות ליום אחר אבל אמר הריני נזיר ושעה אחת אימא דתהוי כמ"ד שלשים וא' ויהא נזיר שלשים וא' יום קמ"ל ואי תנא שעה ה"א התם הוא משום דלא נחית לדוקא שאין נוזרין לשעות ולהכי חייב בשני נזיריות אבל אחת ומחצה דנחית לדוקא אימא לא לימני תרתי אלא מ"ה ימים בלבד קמ"ל דבכולהו חייב בשתי נזיריות ועיין עוד בתוס' י"ט. וכתבו התוס' הריני נזיר ויום אחד וסמך נזיר בדבורו אצל היום ואצל השעה הוי כאילו אמר הריני נזיר ונזיר יום א' או נזיר שעה או נזיר מחצה שלא היה יכול לקרב תיבת נזיר יותר אצל מחצה שלא היה יכול לומר הריני נזיר ומחצה דלא משמע מידי על מה מחצה על כן אמר נזיר אחת ומחצה וחשיב כאילו פירש ונזיר ומחצה פי' חצי נזירות ואם אמר בפירוש הריני נזיר יום אחד ואפי' שעה א' הוי נזיר שלשים יום שאין נזירות ליום א' וכ"ש לשעה הלכך הוי נזיר שתים עכ"ל ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל שהוא מצא הגרסא הריני נזיר יום אחד הריני נזיר שעה אחת בלי וי"ו ע"כ:
נזיר שלשים ואחד יום: גמ' אמר רב האי דדייקינן ממתני' דכי אמר שלשים ושעה נעשה כמי שאמר שלשים וא' אינו חייב בנזירות אלא שלשים ואחד בלבד לא שנו אלא דאמר ל"א יום אבל אם אמר שלשים יום ויום א' נזיר שתים כיון דאמר לישנא יתירה דרב ס"ל כר"ע דדריש לישנא יתירא גבי בור ודות במתני' דבר"פ המוכר את הבית בבבא בתרא:
יכין
סתם נזירות שלשים יום: הלממ"ס:
אמר הריני נזיר אחת גדולה: או שאמר:
אפילו: או אפילו אמר הריני נזיר מכאן וכו':
נזיר שלשים יום: והא דקאמר גדולה וקטנה וסוף העולם, כוונתו דטריחא ליה או דלא טריחא ליה, או שטריחא ליה כאילו קבלה עד סוף העולם [ואילה"ק א"כ לקמן מ"ו נמי נימא דמדלא הזכיר זמן הצריך לדרך זה אינו נזיר רק ל"י כי הכא, י"ל התם מוכח מלתא דלימי הדרך התכוון ומדמיירי בהחזיק בדרך כסי' ל"ח]:
הרי זה נזיר שתים: דכדאמר הריני נזיר כבר קבל נזירות אחת, וכי אמר תו ויום א' הו"ל נזירות ב', דאין נזירות פחות מל' יום. ומגלח בין ב' הנזירות:
שאין נוזרים לשעות: ול"א דב' נזירות קבל, מדיש לצרף השעות עם מניין הל' יום:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש