משנה נזיר א ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק א · משנה ד | >>
הריני נזיר כשער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים – הרי זה נזיר עולםכ, ומגלח אחת לשלשים יום.
רבי אומר, אין זה מגלח אחת לשלשים יום. ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום? האומר: הרי עלי נזירות כשער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים.
משנה מנוקדת
הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם,
- הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם,
- וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם;
- וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם?
- הָאוֹמֵר:
- הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם:
נוסח הרמב"ם
הריני נזיר -
- כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים -
- הרי זה - נזיר עולם,
- ומגלח - אחת לשלשים יום.
- רבי אומר:
- אין זה מגלח אחת לשלשים יום,
- ואיזה הוא - שהוא מגלח אחת לשלשים יום?
- האומר: הרי עלי נזירות - כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים.
- כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים -
פירוש הרמב"ם
מפני שאמר הרי זה נזיר עולם, ודין נזיר עולם שיגלח משנים עשר חדש לשנים עשר חדש כמו שבארתי לך (הלכה ג), חזר ואמר ומגלח אחת לשלושים יום, לפי ששער ראשו והחול חלקים נפרדים, והנה הוא כאילו נדר בכך וכך אלף נזירות אשר לא ישלים זמנו בהם, אבל הם נחלקים לפיכך הוא חייב שיגלח כל שלושים יום ויביא קרבנות.
ורבי אומר אין הדבר כן, אבל הוא נזיר עולם ואינו מגלח אלא לשנים עשר חדש, ואחר שאמר הריני נזיר נתחבר הנזירות.
ומה שאמר כעפר הארץ - אמנם כוון להתמדה ולהיות עולמי לפי עניין חלקי העפר.
ואמנם אמר שהוא נדר נזירות מוחלקת כשאמר הרי עלי נזירות כשער ראשי, אז נאמר שפירוש זה הדבר כמו ששער ראשי חלקים נפרדים, כמו כן תהיה זאת הנזירות מוחלקת.
ואין הלכה כרבי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכו' ה"ז נזיר עולם - ולא נזיר עולם ממש, דאילו נזיר עולם מגלח אחד לשנים עשר חודש וזה מגלח א' לל' יום. הואיל ותלה נזירותו בדברים חלוקים כא, הוי כאילו נדר במנין נזיריותיו כמנין שער ראשו ועפר הארץ, משא"כ בנזיר עולם שלא חלק נזיריות ש. לו אלא נעשה הכל נזירות אחת:
רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום - דכיון דאמר הריני נזיר, הכל נזירות אחת היא ואינו מגלח אלא לשנים עשר חדש כנזיר עולם. ואיזהו מגלח לשלשים יום, האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי, דאז מוכיח דנזיריות מופסקות קבל עליו כמנין שער ראשו. ואין הלכה כרבי:
פירוש תוספות יום טוב
הרי זה נזיר עולם. לפי ששערות ראשו מרובים משני חייו. רש"י:
ומגלח אחת לשלשים יום. כתב הר"ב הואיל ותלה נזירתו בדברים חלוקים גמ' דף ז' ופירש"י אבל מכאן ועד סוף עולם דלעיל א"נ עד מקום פלוני דלקמן אע"ג דכמה פרסאות איכא סדנא דארעא חד הוא. וכתב הרמב"ם סוף פ"ג מה' נזירות ובכל תגלחת ותגלחת אינו שותה ביין ולא מטמא למתים ואם שתה או נטמא אפילו ביום התגלחת הרי זה לוקה. ע"כ. וכתב הכ"מ פשוט הוא שהרי אין שום דבר שמבדיל בין נזירות לנזירות לשיהיה מותר ביין או להטמא למתים. ע"כ:
רבי אומר וכו'. כתב הר"ב ואין הל' כרבי וכך כתב הרמב"ם. ועיין מ"ש במשנה דלקמן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כ) (על המשנה) עולם. לפי ששערות ראשו מרובים משני חייו. רש"י:
(כא) (על הברטנורא) גמרא ופירש"י אבל מכאן ועד סוף עולם דלעיל א"נ עד מקום פלוני דלקמו אע"ג דכמה פרסאות איכא סדנא דארעא חד הוא. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כשער ראשי ה"ז נזיר לעולם: לפי ששערות ראשו מרובין משני חייו ויהא מגלח כל ימיו בסוף שלשים ויביא קרבן רש"י ז"ל. ואיתה בפירקי' דף ז':
ואיזהו שמגלח א' לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות: יש גורסין הרי עלי נזיריות וכו':
תפארת ישראל
יכין
הריני נזיר כשער ראשי: שמרובים מימי חיי אדם:
ומגלח אחת לשלשים יום: מדתלה נזירותו בדברים חלוקים, הו"ל כאומר הריני נזיר נזירות כמניין שער ראשי, דמגלח בין כל א'. אבל נזיר עולם מגלח א' לי"ב חודש. מיהו זה וזה אסורים ביום תגלחתן ביין וטומאה, ולוקין עליהן. ונל"פ דאם לא גלח פ"א בשיגלח בסוף ל"י שאח"כ צריך להביא ב' קרבנות של ב' נזירות כלקמן [פ"ב סי' ל"ו], דהא דקאמר תנא ומגלח אחת לל"י, אין ר"ל שרשאי לגלח, אלא שחייב לגלח, דומיא דרבי היכא דקאמר נזירות, דבכה"ג וודאי חייב לגלח, דהרי נזירות מחולקים קיבל עליה:
רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום: דנזירות אחת קבל ע"ע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש