משנה נדרים ג ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

הנודר מיורדי הים, מותר ביושבי היבשה.
מיושבי היבשה, אסור ביורדי הים, שיורדי הים בכלל יושבי היבשה.
לא כאלו שהולכין מעכו ליפו, אלא במי שדרכו לפרשכב:

משנה מנוקדת

הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, מֻתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה, אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלַל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ.

נוסח הרמב"ם

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה לא כאלו ההולכים מעכו ליפו אלא ממי שדרכו לפרש.


פירוש הרמב"ם

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה וכו' – מפרש נקרא יורד בים באוניות הגדולות ומתרחק מן הארץ ריחוק גדול. אבל מעכו ליפו, הולכים על חוף הים, וקרוב מן היבשה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מותר ביושבי יבשה – שאין דרכם לרדת ביםיט.

בכלל יושבי יבשה – שסופם לרדת ולישב ביבשהכ.

לא כאלו ההולכים מעכו ליפו – אית דמפרשי לה הכי: הא דתנן ברישא דמתניתין: הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה, דמשמע הא ביורדי הים אסור, לא כאלו שהולכים מעכו ליפו; שהנודר מיורדי הים אינו אסור בהם, דמשום דרך מועט כזה לא מיקרו יורדי הים. ואית דמפרשי: לא כאלו ההולכים מעכו ליפו בלבד, דבכלל יורדי הים הם ליאסרכא, וגם יושבי יבשה מקרו, אלא אף במי שדרכו לפרש, לפי שסופו לירד ליבשה:

פירוש תוספות יום טוב

מותר ביושבי היבשה. לשון הר"ב שאין דרכם לרדת בים וז"ל הר"ן באותן שאין רגילין להיות יורדי הים באניות:

בכלל יושבי היבשה. כתב הר"ב שסופם לרדת וכו'. וז"ל הר"ן אפילו הם עכשיו בים. שסופם לעלות ליבשה:

לא כאלו שהולכין מעכו ליפו. לאית דמפרשי בתרא שכתב הר"ב דקאי אסיפא כתב הר"ן נודר מיורדי הים אף בהולכים מעכו ליפו בכלל. מדלא פירש מידי ארישא. ומיהו כתב הרשב"א דמסתברא דאינו אסור במי שירד פעם אחת מעכו [ליפו] אלא במי שרגיל לירד שם תדיר. א"נ במי שהיה יורד בשעת נדרו מעכו ליפו ע"כ:

שדרכו לפרש. נקרא היורד בים באניות גדולות ומתרחק מן הארץ רחוק גדול אבל מעכו ליפו הולכים על חוף הים וקרוב מן היבשה. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) לשון הר"ן, באותן שאין רגילין להיות יורדי הים באניות:

(כ) (על הברטנורא) לשון הר"ן, אפילו הם עכשיו בים שסופם לעלות ליבשה:

(כא) (על הברטנורא) ומסתברא דדוקא במי שרגיל בזה תדיר א"נ במי שהיה יורד בשעת נדרו מעכו ליפו. הרשב"א:

(כב) (על המשנה) לפרש. נקרא היורד בים באניות גדולות ומתרחק מן הארץ ריחוק גדול. אבל מעכו ליפו הולכים על חוף הים וקרוב ליבשה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מיורדי הים וכו':    עד סוף הפרק ביד פ"ט דהלכות נדרים מסימן י"ט ואילך. וכן ביורה דעה סימן רי"ז:

לא כאלו שהולכין מעכו ליפו:    גמרא רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא חד מתני לה ארישא ולקולא וכדמפרש רעז"ל וחד מתני לה אסיפא ולחומרא דאפילו מי שדרכו לפרש בכלל יושבי יבשה וכן נמי אפילו ההולכים מעכו ליפו בכלל יורדי הים מדלא פירש מידי ארישא וקיימא לן כמאן דמתני לה אסיפא ולחומרא:

תפארת ישראל

יכין

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה:    אותן שאינן רגילין ליסע באניות כלל אפילו לטיול:

מיושבי היבשה אסור ביורדי הים:    אפילו במפליגין בים הרבה, מדסופן לירד ליבשה:

לא כאלו שהולכין מעכו ליפו:    ר"ל לא לבד באלו שהולכין וכו', שהוא דרך קצרה, אסור, אלא אפילו במפליגין:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

ראו גם: