משנה נדרים ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ארבעה נדרים - התירו חכמים:

נדרי זירוזין,

נדרי הבאי,

נדרי שגגות,

נדרי אונסין.

נדרי זירוזין -

היה מוכר לו חפץ,

ואמר: "קונם שאיני פוחת לך - מן הסלע",

והלה אומר: "קונם שאיני מוסיף לך - על השקל",

ושניהם רוצים - בשלשה דינרין.

רבי אליעזר בן יעקב אומר:

אף הרוצה להדיר את חברו שיאכל אצלו,

ואמר לו: "כל נדר שאני עתיד לידור - הרי הוא בטיל",

ובלבד שיהא זכור - בשעת הנדר.

(ב) נדרי הבאי - כיצד?

אמר: "קונם אם לא ראיתי בדרך הזו - כעולי מצרים",

"אם לא ראיתי נחש - כקורת בית הבד".

נדרי שגגות -

אמר: "אם אכלתי, ואם שתיתי",

ונזכר - שאכל ושתה.

"שאיני אוכל, שאיני שותה",

ושכח - ואכל ושתה.

"קונם אשתי נהנית לי,

שגנבה - את כיסי,

ושהכת - את בני",

ונודע - שלא הכתו,

ונודע - שלא גנבה.

ראה אותם אוכלים תאנים,

ואמר להן: "הרי הן עליכם קרבן",

ונמצאו - אביו, ואחיו,

והיו עמהן - אחרים,

בית שמאי אומרין:

הן מותרין - ואלו שעמהן אסורין.

בית הלל אומרין:

אלו ואלו - מותרין.

(ג) נדרי אונסין -

הדירו חברו שיאכל אצלו,

וחלה הוא, או שחלה בנו,

או שעיכבו נהר,

הרי אלו - נדרי אונסין.

(ד) נודרין - להרגין, ולחרמין, ולמוכסין,

שהיא תרומה - אף על פי שאינה תרומה.

שהן של בית המלך - אף על פי שאינה שלהם.

בית שמאי אומרין: בכל נודרין - חוץ מבשבועה.

בית הלל אומרין: אף בשבועה.

בית שמאי אומרין: לא יפתח לו נדר.

בית הלל אומרין: אף יפתח לו.

בית שמאי אומרין: במה שהוא מדירו.

בית הלל אומרין: אף במה שאינו מדירו.

כיצד?

אמרו לו: אמור, קונם אשתי נהנית לי.

ואמר: קונם אשתי ובני נהנין לי.

בית שמאי אומרין: אשתו מותרת - ובניו אסורין.

ובית הלל אומרין: אלו ואלו - מותרין.

(ה) [ד] *הערה 1: הרי הנטיעות האלו קרבן - אם אינן נקצצות,

וטלית זו קרבן - אם אינה נשרפת,

יש להן פדיון.

הרי הנטיעות האלו קרבן - עד שיקצצו,

וטלית זו קרבן - עד שתישרף,

אין להן פדיון.

(ו) [ה] הנודר מיורדי הים - מותר ביושבי היבשה.

מיושבי היבשה - אסור ביורדי הים,

שיורדי הים - בכלל יושבי היבשה.

לא כאלו - ההולכים מעכו ליפו,

אלא - ממי שדרכו לפרש.

(ז) [ו] הנודר מרואי החמה - אסור אף בסומין,

שלא נתכוון זה, אלא - ממי שחמה רואה אותו.

(ח) הנודר משחורי הראש -

אסור - בקירחים, ובבעלי שיבות,

ומותר - בנשים, ובקטנים,

שאין נקראין שחורי הראש - אלא אנשים.

(ט) [ז] הנודר מן הילודים - מותר בנולדים.

מן הנולדים -

רבי מאיר - מתיר אף בילודים.

וחכמים אומרין: לא נתכוון זה, אלא - ממי שדרכו להיוולד.

(י) [ח] הנודר משובתי שבת -

אסור בישראל - ואסור בכותים.

מאוכלי השום -

אסור בישראל - ואסור בכותים.

מעולי ירושלים -

אסור בישראל - ומותר בכותים.

(יא) [ט] קונם שאיני נהנה לבני נוח -

מותר בישראל - ואסור באומות.

שאיני נהנה לזרע אברהם -

אסור בישראל - ומותר באומות.

שאיני נהנה לישראל -

לוקח ביתר - ומוכר בפחות.

שאין ישראל נהנין לי -

לוקח בפחות - ומוכר ביתר, אם שומעין לו.

שאיני נהנה להן, והן לי -

יהנה לאומות.

[י] קונם שאיני נהנה לערלים -

מותר בערלי ישראל - ואסור במולי האומות.

קונם שאיני נהנה למולים -

אסור בערלי ישראל - ומותר במולי האומות.

שאין הערלה קרואה - אלא לשם הגוים,

שנאמר: "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב" (ירמיהו ט כה),

ואומר: "והיה הפלשתי הערל הזה" (שמואל א יז לו),

ואומר: "פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל ב א כ).

רבי אלעזר בן עזריה אומר:

מאוסה היא ערלה - שנתגנו בה רשעים,

שנאמר: "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב".

רבי ישמעאל אומר:

גדולה היא מילה - ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה.

רבי יוסי אומר:

גדולה היא מילה - שהיא דוחה את השבת החמורה.

רבי יהושע בן קורחה אומר:

גדולה היא מילה - שלא נתלה למשה הצדיק עליה, מלוא שעה.

רבי נחמיה אומר:

גדולה היא מילה - שהיא דוחה את הנגעים.

רבי אומר:

גדולה היא מילה -

שכל המצוות שעשה אברהם אבינו, לא נקרא שלם - עד שמל,

שנאמר: "התהלך לפני, והיה תמים" (בראשית יז א).

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה נדרים ג

משנה נדרים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב