משנה מעשר שני ה יג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשר שני · פרק ה · משנה יג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

"השקיפה ממעון קדשך מן השמים": עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו.

"השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל", בבנים ובבנות.

"ואת האדמה אשר נתתה לנו", בטל ומטר ובוולדות בהמה.

"כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש", כדי שתתןכ טעם בפירות.

משנה מנוקדת

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם":

עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ.
"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל", בְּבָנִים וּבְבָנוֹת.
"וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ",
בְּטַל וּמָטָר, וּבְוַלְדוֹת בְּהֵמָה.
"כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ",
כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן טַעַם בַּפֵּרוֹת:

נוסח הרמב"ם

"השקיפה ממעון קודשך מן השמים"(דברים כו טו) -

עשינו - מה שגזרת עלינו,
אף אתה עשה עימנו - מה שהבטחתנו.
"השקיפה ממעון קודשך מן השמים,
וברך את עמך את ישראל" - בבנים, ובבנות.
"ואת האדמה אשר נתת לנו" -
בטל ובמטר, ובוולדות בהמה.
"כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש" -
כדי שתיתן טעם - בפירות.

פירוש הרמב"ם

שתתן טעם בפירות - עניינו שיהיו שמנות וטובות הטעם.

וזה הדרש שהוא דורש בכאן זו הפרשה מלה במלה, אין רצונו שיאמר אדם זה בשעת הוידוי, אבל יודיענו בכאן על דרך הפירוש ענייני זאת הפרשה. אבל בשעת הקריאה אינו קורא אלא הפרשה בלשונה, כמו שנתנה על ידי הנביא. וזה מבואר מאד:

פירוש רבינו שמשון

השקיפה. בירושלמי (שם) אמרי' א"ר מנא בר אבא בוא וראה כמה גדול כחה של צדקה שכל השקיפה שבתורה לרעה וזו לשון ברכה כדי שיתן טעם בפירות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

' -אין פירוש למשנה זו

פירוש תוספות יום טוב

כדי וכו'. [*אפילו במקום שאינו זבת חלב ודבש. לשון הפירוש שהזכרתי] וכתב הרמב"ם וז"ל וזה הדרש שהוא דורש בכאן זו הפרשה מלה במלה אין רצונו שיאמר אדם זה בשעת הוידוי. אבל יודיענו בכאן על דרך הפירוש ענייני זאת הפרשה אבל בשעת הקריאה אינו קורא אלא הפרשה בלשונה כמו שנתנה ע"י הנביא וזה מבואר מאד עכ"ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על המשנה) כדי שתתן. אפילו במקום שאינו זבת חלב ודבש. תוי"ט בשם הפירוש. וכתב הר"מ, שתתן טעם בפירות, ענינו שיהיו שמנות וטובות הטעם. וזה הדרש שהוא דורש בכאן זו הפרשה מלה במלה, אין רצונו שיאמר אדם זה בשעת הוידוי, אבל יודיענו בכאן על דרך הפירוש ענייני זאת הפרשה, אבל בשעת הקריאה אינו קורא אלא הפרשה בלשונה כמו שניתנה בתורה, וזה מבואר מאד:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השקיפה ממעון קדשך:    בירוש' אמרי' אמר רב הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצות שכל השקפה שבתורה ארירה וישקף על פני סדום ועמרה וגו' וירא והנה עלה קיטור הארץ וגו' וכתיב וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן וגו' וזה בלשון ברכה. עוד גרסי' בירוש' א"ר הילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה מעתה מי שהוא מפריש מתודה מי שאינו מפריש לא יתודה ומשני כהדא דתני עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אומרים קול גבוה:

עשינו מה שגזרת עלינו:    והיינו דכתיב השקיפה הביטה מעשינו וברך אותנו:

ה"ג ברוב ספרים מה שהבטחתנו וברך את עמך וכו':    והשאר נמחק מספרו של ה"ר יהוסף ז"ל:

כדי שתתן טעם בפירות:    וה"ק קרא ברך את האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ותהא ארץ זבת חלב ודבש הרש"ש ז"ל. ובתוספתא דמעשר שני זבת חלב ודבש מלמד שהמעשרות נותנין טעם ריח שומן ודגן בפירות. וז"ל הרמב"ם ז"ל שתתן טעם בפירות עניינו שיהיו שמנות וטובות הטעם עד כאן:

תפארת ישראל

יכין

השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל בבנים ובבנות:    אע"ג דסתם ברכה היינו בממון וכדקאמרי' יברכך ד' בממון הכא את את קדריש מדהוה סגי בשיאמר וברך את עמך ישראל אלא ש"מ דאת ב' לשון עם הוא וה"ק וברך את עמך עם ישראל דהיינו עם ישראל קדושים דהיינו בבנים ובבנות:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים