משנה מעשרות ב ניקוד


פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א) הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק,
וְאָמַר: טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים,
אוֹכְלִין וּפְטוּרִין.
לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם, מְתַקְּנִים וַדַּאי.
טְלוּ וְהַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם,
לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם עֲרַאי.
לְפִיכָךְ אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם,
אֵינָם מְתַקְּנִים אֶלָּא דְּמַאי:
(ב) הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּשַּׁעַר אוֹ בַּחֲנוּת, וְאָמַר: טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים,
אוֹכְלִין וּפְטוּרִין;
וּבַעַל הַשַּׁעַר וּבַעַל הַחֲנוּת חַיָּבִין.
רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר,
עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת פָּנָיו,
אוֹ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ:
(ג) הַמַּעֲלֶה פֵּרוֹת מִן הַגָּלִיל לִיהוּדָה,
אוֹ עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם,
אוֹכֵל מֵהֶם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ.
וְכֵן בִּיהוּדָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה.
וְהָרוֹכְלִין הַמְּחַזְּרִין בַּעֲיָרוֹת,
אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם הַלִּינָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הוּא בֵּיתוֹ:
(ד) פֵּרוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִלֶּאֱכוֹל מֵהֶם עֲרַאי.
וַחֲכָמִים מַתִּירִין, חוּץ מִכַּלְכָּלַת תְּאֵנִים.
כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ,
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:
(ה) הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
הֵילָךְ אִסָּר זֶה, וְתֵן לִי בּוֹ חָמֵשׁ תְּאֵנִים,
לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּר,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר;
וְאִם צֵרַף, חַיָּב.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה בְּגִנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם,
וְהָיוּ תְּאֵנִים נִמְכָּרוֹת מִשָּׁלֹשׁ וּמֵאַרְבַּע בְּאִסָּר,
וְלֹא הֻפְרַשׁ מִמֶּנָּה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מֵעוֹלָם:
(ו) הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
הֵילָךְ אִסָּר זֶה בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבוֹר לִי,
בּוֹרֵר וְאוֹכֵל.
בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי,
מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל.
בְּרִמּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי,
פּוֹרֵט וְאוֹכֵל.
בַּאֲבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי,
סוֹפֵת וְאוֹכֵל.
אֲבָל אִם אָמַר לוֹ:
בְּעֶשְׂרִים תְּאֵנִים אֵלוּ,
בִּשְׁנֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת אֵלוּ,
בִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים אֵלוּ,
בִּשְׁנֵי אֲבַטִּיחִים אֵלוּ,
אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע:
(ז) הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת (עִמּוֹ) בִּתְאֵנִים,
אָמַר לוֹ: עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים,
אוֹכֵל וּפָטוּר.
עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵּיתִי,
אוֹ שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי,
הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר,
וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּב.
עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה,
בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר;
וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּב,
שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה.
זֶה הַכְּלָל:
הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, פָּטוּר;
וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב:
(ח) הָיָה עוֹשֶׂה בִּלְבָסִים, לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע.
בִּבְנוֹת שֶׁבַע, לֹא יֹאכַל בִּלְבָסִים.
אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל.
הַמַּחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ,
זֶה לֶאֱכוֹל וְזֶה לֶאֱכוֹל,
זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת,
זֶה לֶאֱכוֹל וְזֶה לִקְצוֹת,
חַיָּב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַמַּחֲלִיף לֶאֱכוֹל, חַיָב;
וְלִקְצוֹת, פָּטוּר: