משנה מעשרות ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ב · משנה ו | >>
האומר לחבירו: הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי, בורר ואוכל.
באשכול שאבור לי, מגרגר ואוכלט.
ברימון שאבור לי, פורט ואוכל.
באבטיח שאבור לי, סופת ואוכל.
אבל אם אמר לו: בעשרים תאנים אלו, בשני אשכולות אלו, בשני רימונים אלו, בשני אבטיחים אלו, אוכל כדרכו ופטור, מפני שקנה במחובר לקרקעי.
משנה מנוקדת
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:
- הֵילָךְ אִסָּר זֶה בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבוֹר לִי,
- בּוֹרֵר וְאוֹכֵל.
- בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי,
- מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל.
- בְּרִמּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי,
- פּוֹרֵט וְאוֹכֵל.
- בַּאֲבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי,
- סוֹפֵת וְאוֹכֵל.
- אֲבָל אִם אָמַר לוֹ:
- בְּעֶשְׂרִים תְּאֵנִים אֵלוּ,
- בִּשְׁנֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת אֵלוּ,
- בִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים אֵלוּ,
- בִּשְׁנֵי אֲבַטִּיחִים אֵלוּ,
- אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר,
- מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע:
נוסח הרמב"ם
האומר לחברו:
- "הא לך איסר זה,
- בעשרים תאנים, שאבור לי" - בורר, ואוכל.
- "באשכול, שאבור לי" - מגרגר, ואוכל.
- "ברימון, שאבור לי" - פורט, ואוכל.
- "באבטיח, שאבור לי" - סופת, ואוכל.
- אבל אם אמר:
- "בעשרים תאנים אלו",
- "בשני אשכולות אלו",
- "בשני רימונים אלו",
- "בשני אבטיחים אלו" -
- אוכל כדרכו - ופטור,
- מפני שקנה במחובר לקרקע.
- אוכל כדרכו - ופטור,
פירוש הרמב"ם
שאבור - שאבחר.
מגרגר - עניינו שילקוט הגרגרים אחת אחת מן האילן, ולא יכרות האשכול כולו, כדי שלא יתחייב במעשרות.
פורט - עניינו שיפרר גרגרי הרמון.
סופת ואוכל - עניינו שיעשו מן האבטיח כמו לביבות, ואוכל.
וכשקנה במחובר לקרקע וכרתן אחר כך, אוכל עראי כמו שעושה בעל הקרקע. אבל אם קנה ולא ייחד מה שקנה, כאילו קנה דבר הנלקט ונקבע למעשר בקניה, כמו שיתבאר לך בזו המסכת כי הקניה והמכירה קובעת למעשר:
פירוש רבינו שמשון
בורר ואוכל. תולש ואוכל אחת אחת אבל אם תולש ומצרף חייב. ומגרגר פטור שתולש ואוכל אחת אחת דאם תולש כל האשכול חייב ואפי' ב' גרגרין יחד חייב דבירושלמי (הל' ד) א"ר יסא בשם רבי יוחנן מגרגר אחת אחת ואוכל וא"ל ר' חייא בר אבא וכן רבי הוה עביד משמע אבל שתים שתים לא:
פורט ואוכל. בעוד רמון מחובר משיר פרצידי רמון ואוכל:
כופף ואוכל עץ שהאבטיח מחובר כופף אותו שיגיע האבטיח לפיו ונושך ואוכל שאם היה תולשו מתחייב ולא דמיא הך מילתא לפלוגתא דרבי טרפון ור' עקיבא דגפן שהיה נטועה לחצר לקמן בפ' שלישי (משנה ט):
שקנה במחובר לקרקע ונעשה כבעל הגינה דתנן לעיל בפ"ק (מ"ה) דאוכל מהן עראי עד שמגיע לביתו ועוד דתנן לקמן (פ"ה מ"א) [לקח] במחובר לקרקע פטור:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שאבור - שאברור ואבחר:
בורר ואוכל - תולש אחת אחת ואוכל אבל אם תלש וצירף שתים חייב:
מגרגר - מלקט גרגיר גרגיר ואוכל:
פורט - בעוד הרמון במחובר פורט ממנו גרגיר גרגיר ואוכל:
ובאבטיח סופת ואוכל - גרסינן, כלומר חותך חתיכות דקות ואוכל:
פירוש תוספות יום טוב
בעשר תאנים. אבל בירושלמי [*וכן במשנה דפי' שהזכרתי] בעשרים כמו בסיפא וכן העתיק הרמב"ם בפרק ה'. וזה שהקדים תאנים לאשכול שלא ככתוב כתבתי במשנה ח' פ"ו דברכות [ודע כי טעות יש שם. וכצ"ל שם וכן בבכורים המתבכר תחלה וכו'] :
מגרגר ואוכל. פירוש בעודו במחובר כמ"ש הרמב"ם בפירושו ובחבורו שלא יכרות האשכול כולו. כדי שלא יתחייב במעשרות שהרי לא קנה אלא הנתלש משא"כ בסיפא דאמר אלו במחובר קנה. ותנן בריש פ"ה דקונה במחובר לא נקבע למעשר והר"ב שפי' במחובר גבי רמון. הוא הדין לאשכול ואבטיח. והר"ש כתב במחובר גבי רמון ואבטיח ויותר היה נכון לפרש באשכול שהוא הראשון ומינה לאינך כמו שעשה הרמב"ם בפירושו:
[*מפני שקנה במחובר לקרקע. ונעשה כבעל הגינה דתנן לעיל בפרק קמא דאוכל מהן עראי עד שמגיע לביתו ועוד תנן לקמן [בריש פ"ה] במחובר לקרקע פטור. לשון הר"ש]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ט) (על המשנה) ואוכל. פירוש בעודו במחובר כמ"ש הר"מ. שלא יכרות האשכול כולו כדי שלא יתחייב במעשרות שהרי לא קנה אלא הנתלש. מה שאין כן בסיפא דאמ' אלו במחובר קנה ותנן ברפ"ה דהקונה במחובר לא נקבע למעשר:
(י) (על המשנה) במחובר ונעשה כבעל הגינה דתנן לעיל דאוכל מהן עראי ועוד תנן במחובר לקרקע פטור. הר"ש:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בעשרים תאנים שאבור לי: גרסי' כמו בסיפ' וכן הוא בירוש' וגם ברמב"ם פ"ה. ומ"מ אי גרסי' עשר לאו לענין דינא נקט עשר אלא דאורחא דמילתא כשהקונה בורר קונה ביוקר מעט יותר מן המנהג כך נלפ"ד:
פורט: כמו פורד בדלי"ת:
סופת: גרסי' וכן הוא בערוך וכן בע"ז ספת לה צואה ולשון סוף הוא. הר"ש שירילי"ו ז"ל. אבל ה"ר שמשון ז"ל נראה דגריס כופף ואוכל [הגהה ואני מ"מ סופף בב' פיפין וכן בפירקי' דלקמן סי' ט' וכתב ה"ר יהוסף ז"ל שכן הוא ברוב הספרים ע"כ וכתב עוד באשכול שאבור לי מגרגר פי' כיון שהוא עצמו נוטלן מן האילן ונ"ל דר' טרפון דלקמן פ' שלישי חולק גם בכאן וסובר שנוטל כל האשכול וצ"ע ע"כ:] שפירש כלומר כופף עץ שהאבטיח מחובר בו עד שהוא מגיע האבטיח לתוך פיו ונושך ואוכל שאם הי' תולשו הי' מתחייב ולא דמיא הך מילתא לפלוגתא דר' טרפון ור' עקיבא לקמן בפ' ב' גבי גפן שהיא נטועה בחצר:
בפי' ר"ע ז"ל פורט בעוד הרמון במחובר. נראה דנקט לפרש מחובר גבי רמון לרבותא אע"ג שהוא טורח גדול במחובר יותר מן האבטיח ומן האשכול ומטעם זה ג"כ נקט ה"ר שמשון ז"ל בפירושו רמון ואבטיח ששניהם יש טורח בהם במחובר וכל שכן אשכול דאין בו טורח כלל:
בשני אשכולות אלו: כאן אומר בשני אשכולות ולעיל אמר באשכול כי בכאן בא לומר שאפי' שנים פטורים ולעיל אמר שאפי' אחד אסור ליטול את כולו. ה"ר יהוסף ז"ל. ועיין במה שכתבתי שם פ' ג' סי' ט' בענין זה בשם הר"ש שירילי"ו ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
האומר לחברו הילך איסר זה בעשר תאנים שאבור לי: שאברר ואלקט מהאילנות:
מגרגר: מלקט במחובר גרגר גרגר מאשכול שבירר:
פורט: עיי' פ"א נ"ד. דמדאין המקח נגמר עד אחר שתלשו מקח בתלוש קובע למעשר ואף לאכלו עראי והרי כשתלש איזה מהן נגמ"ל מדאין לו גמ"ל אחרת. אבל לגרגר ולפרוט מותר דבכה"ג לא נגמ"ל גם לקונה והרי כל ז' הדברים [פ"א נ"ג] אין קובעים רק בנגמ"ל [ועי' רפ"ג]:
סופת: חותך חתיכות דקות ממחובר:
מפני שקנה במחובר לקרקע: דמדקנה במחובר הו"ל כבעל גינה דאוכל עראי עד שיגיע לביתו כפ"א מ"ה ומקח לא קבע במחובר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת