משנה מעשרות ב ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ב · משנה ב | >>

היו יושבין בשער או בחנות ואמר: טלו לכם תאנים, אוכלין ופטורין; ובעל השער ובעל החנות חייבין.

רבי יהודה פוטר, עד שיחזיר את פניו, או עד שישנה מקום ישיבתו.

משנה מנוקדת

הָיוּ יוֹשְׁבִין בַּשַּׁעַר אוֹ בַּחֲנוּת, וְאָמַר: טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים,

אוֹכְלִין וּפְטוּרִין;
וּבַעַל הַשַּׁעַר וּבַעַל הַחֲנוּת חַיָּבִין.
רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר,
עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת פָּנָיו,
אוֹ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ:

נוסח הרמב"ם

היו יושבין בשער או בחנות, ואמר:

"טלו לכם תאנים" - אוכלין, ופטורין.
ובעל השער, ובעל החנות - חייבין.
רבי יהודה - פוטר,
עד שיחזיר את פניו,
או עד שישנה מקום ישיבתו.

פירוש הרמב"ם

מבואר הוא כי בעל החנות ובעל החצר, לפי שאותו מקום הוא מקום ישיבתו, ונקבעו במעשרות מחמתו.

ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

ואמר טלו לכם תאנים. בעל השער אומר כן:

אוכלין ופטורין. אמר בירושלמי (שם) הדא אמרה ביתו של אדם טובל לו אבל לא לאחר לפיכך בעל השער והחנות חייבין ורבי יהודה פוטר משום דשער והחנות אדם בוש לאכול בתוכו ולקמן אמר ר' נחמיה אי זו היא חצר שקובעת למעשר כל שאין אדם בוש לאכול בתוכה ואמרינן בירוש' (שם) ר' יהודה ור' נחמיה אמרו דבר אחד:

עד שיחזיר פניו. מקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא החזרת פנים אבל במקום שאינו יושב אינו בוש ואמר בירושלמי (שם) הדא אמר במקום שאינו בוש חייב:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ואמר טלו לכם תאנים - בעל השער או בעל החנות אמר כן ג:

ובעל השער ובעל החנות חייבין - דביתו של אדם טובל לו, אבל לא לאחרים:

ורבי יהודה פוטר - משום דשער וחנות אדם בוש לאכול בתוכו. וחצר דקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש. לאכול בתוכה ד:

עד שיחזיר פניו - במקום שיושב ומוכר הוא בוש לאכול בלא חזרת פנים אבל במקום שאינו יושב ומוכר אינו בוש, וקיימא לן מקום שהוא בוש פטור מקום שאינו בוש חייב, ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

ואמר טלו לכם וכו'. פירש הר"ב בעל השער וכו'. וכן כתב הר"ש. וצריכין לומר שהפירות מונחים בשוק דאילו הפירות גם כן בשער או חנות א"כ טבולים והוקבעו למעשר ואסורין גם לאחרים כדפרישית לעיל. וה"ה דהוי מצי למתני היו יושבים בבית אלא שדרך המוכר פירות בשוק שהוא יושב בשער או בחנות לא בבית והרמב"ם בפ"ה מהלכות מעשר כתב אנשים שהיו יושבים בשער או בחנות ואמר להם וכו' ובעל השער או בעל החנות לא יאכלו וכו' שנמצא כאומר לאלו טלו והכניסו לבתיכם שהרי הם כבתיהם עכ"ל. ואתי שפיר לישנא *) [*דאמר טלו וכו'. דקאי אעובר בשוק כבמתני' דלעיל. וכן דקתני ובעל השער וכו'. חייבין] שהוא לשון רבים [*דלהר"ב הל"ל והוא חייב כדקתני ואמר בלשון יחיד]:

ורבי יהודה פוטר. פי' הר"ב וחצר הקובעת למעשר היא כל שאין אדם בוש וכו'. דברי ר' נחמיה הן במשנה ה' פ"ג. ובירושלמי ר' יהודה ור' נחמיה אמרו דבר אחד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) וצ"ל שהפירות מונחים בשוק דא, לו הפירות המה ג"כ בשער או בחנות. א"כ טבולים והוקבעו למעשר ואסורין גם לאחרים וה"ה דהוה מצי, למתני היו יושבים בבית אלא שדרך המוכר פירות לישב בשער או בחנות:

(ד) (על הברטנורא) דברי ר' נחמיה נ: מ"ה פ"ג: ובירושלמי ר"י ור"נ אמרו דבר אחד:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

היו יושבין בשער או בחנות וכו':    פי' אנשים אחרים זולת בעל השער או בעל החנות ומי שהיה עובר בשוק אמר להם טלו וכו' ולפיכך בעל השער ובעל החנות חייבין לעשר שנמצא כאומר להם טלו והכניסו לבתיכם שהרי הם כבתיהם כך מתבאר שם פ"ה. וגם ה"ר יהוסף ז"ל פי' וז"ל ואמר טלו וכו' פי' אותו שמעביר התאנים בשוק אמר כן כנ"ל לפרש עכ"ל ז"ל. עוד כתב ובעל השער ובעל החנות חייבין פי' דסתם שער וחנות כלים שבתוכן שמורים הם ע"כ:

ר' יהודה פוטר עד שיחזיר את פניו או עד שישנה מקום ישיבתו:    דהיינו מקום שיושב בו למכור בחנות ובשער נמי ישנה מקום ישיבתו שיושב בו לראות הרבים:

תפארת ישראל

יכין

ואמר:    בעל השער או חנות שהי' מוליך פירות ואמר וכו':

טלו לכם תאנים:    שיש לי בשוק. דאילו כבר היו בחנות כבר הוקבעו וחייבים:

אוכלין ופטורין:    אפי' בשער וחנות דמדזכו בהן מקודם. ביתו אינו טובל רק לו ולא לאחרים:

רבי יהודה פוטר:    אף לבעה"ב מדיושב ומוכר שם בשער וחנות הוא בוש לאכול במקום שיושב ומוכר וחצר שבוש לאכול שם אינו קובע [כפ"ג מ"ה ואילה"ק דהתם כ' הר"ב דקיי"ל כר"נ והכא כ' דאין הלכה כר"י נ"ל דהכא מיירי בחצר שאינו בוש מצ"ע רק משום שמוכר שם ובהא לא קי"ל כר"י]:

עד שיחזיר את פניו:    במקום שיושב ומוכר:

או עד שישנה מקום ישיבתו:    אף שפניו נגד הבאים לקנות [כך נ"ל ודו"ק]:

בועז

פירושים נוספים