משנה מעילה א ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק א · משנה ג | >>
אמורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים, רבי אליעזר אומר, אין מועלין בהן, ואין חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא.
רבי עקיבא אומר, מועלין יג בהן, וחייבין טו [ עליהן ] משום פגול נותר וטמא.
משנה מנוקדת
אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים
- שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן,
- וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
- אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן,
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- מוֹעֲלִין בָּהֶן,
- וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא:
- מוֹעֲלִין בָּהֶן,
נוסח הרמב"ם
אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים -
- רבי אליעזר אומר:
- אין מועלין בהן - ואין חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא.
- רבי עקיבה אומר:
- מועלין בהן - וחייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא.
פירוש הרמב"ם
דע שקדשי קדשים מועלין בהם עד שיזרק הדם, וכשנזרק הדם אין מועלין בבשר לפי שהותר לכהנים כמו שבארנו. וקדשים (קדשים) קלים הם בהפך, והוא שהאימורים שלהם אין מועלין בהם עד שיזרק הדם (ואין) [ואז] מועלין באימורים, ועוד יתבאר זה בסוף פרק זה.
וכבר ידעת שרבי אליעזר אומר אין זריקה מועלת ביוצא, ורבי עקיבא אומר זריקה מועלת ביוצא. ולפי זה אמר רבי אליעזר אין מועלין בהם, לפי שהזריקה שמחמתו מועלין באימורי קדשים קלים לא תועיל לה משהיא יוצאת. ורבי עקיבא אומר מועלין בהם, הואיל ונזרק הדם אף על פי (שאין) [שהן] יוצאת לפי שזריקה מועלת ביוצא.
והשמיענו מחלוקת שניהם בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים, לפי שאילו השמיענו מחלוקת שניהם בתחילה בלבד, אמרנו שמא בכאן אומר רבי אליעזר אין זריקה מועלת ביוצא לפי שיש בזה חומרא שחייב מעילה, אבל באימורי קדשים קלים אמרנו כאן אמר רבי עקיבא זריקה מועלת ביוצא, הרי יש שם קולא לפי שהוא פוטר אותם מן המעילה ומודה רבי אליעזר שאינו מועל, לפיכך הודיענו התנא שרבי עקיבא אומר זריקה מועלת בין להקל בין להחמיר.
והלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אימורי קדשים קלים - אין מועלים באימורי קדשים קלים אלא לאחר זריקת דמים, כדאמרינן בשלהי פרקין. ואם יצאו לפני זריקת דמים:
ר' אליעזר אומר אין מועלין בהן - דכי היכי דאית ליה לר' אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים ממעילה, הכי נמי אין מועלת ליוצא להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה יב. וכי היכי דאית ליה לר' עקיבא דזריקה מועלת ליוצא לאפוקי בשר קדשי קדשים מידי מעילה, מועלת נמי ליוצא יד להביא אימורי קדשים קלים לידי מעילה:
פירוש תוספות יום טוב
אמורי קדשים קלים כו'. ר"א אומר אין מועלין בהן. כתב הר"ב כי היכי דאית ליה לר"א. דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי מידי מעילה כו'. וצריכי דאי אתמר בקדשי קדשים. ה"א בהא קאמר רבי אליעזר מועלים בו משום דזריקה כתיקנה מפקא מידי מעילה. שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה. אבל לאתויי לידי מעילה מודה לר"ע דאפי' שלא כתיקנה מייתי לידי מעילה. ואי אתמר גבי קדשים קלים ה"א גבי קדשים קלים הוא דאר"ע מועלין בהן. דאפילו זרקה שלא כתיקנה מייתי לידי מעילה אבל קדשי קדשים דלאפוקי הוא שלא כתיקנה לא מפקא מידי מעילה קמ"ל. גמ':
ר"ע אומר מועלין בהן כו'. ואע"ג דאיתנהו אבראי. דאי הדר עיילינהו. כ"ע לא פליגי. כדמסקינן בגמ' פ"י דזבחים דף צ'. ודלא כפירש"י שיצאו וחזרו וזרק דמן. ע"כ. וז"ל הרמב"ם בפ"א מהל' פה"מ. ונזרק הדם. והם בחוץ. מועלין בהן. כתב הר"ב כי היכי דאית ליה לר"ע דזריקה מועלת ליוצא כו' ולכאורה יראה לי. דא"כ ה"נ כי היכי דלאפוקי ממעילה לא מהניא אלא ביוצא מקצת ומדין מגו. ה"נ לאתויי למעילה לא מהניא אלא ביוצא מקצת. ומטעם מגו. אלא שאין נראה כן מדברי הרמב"ם בפ"א מהלכות פה"מ. ונראה לי דס"ל להרמב"ם דלהחמיר א"צ מיגו:
מועלין בהן וחייבין כו'. לכאורה נ"ל דלא עדיף מבשר היוצא. דלא אמר ר"ע דזריקה מועלת לאכילה. כמ"ש לעיל ולקמן. אלא שראיתי להרמב"ם שכתב בפ"א מהלכות פה"מ ואם החזירן מקטירין אותן. אך הראב"ד כתב עליו שזה אינו מחוור. ע"כ. ומ"ש הכ"מ שהרמב"ם סובר שמאחר שמועלים בהם. וחייבים עליהם משום פגול וכו' לא נפסל הזבח. ע"כ. אין בזה כדאי להצילו מההשגה. דהא בבשר. ס"ל נמי דאהני הזריקה. ולא התירו לזבח באכילה. אבל נראה לומר דס"ל להרמב"ם. דהא דאמרן דלא אמר ר"ע לאכילה. הוא חומרא בעלמא דמחמירין לגבי אדם. אבל להקטר דלגבוה לא מחמרינן. מדלא אשתמיט תלמודא לאשמעינן נמי בלגבוה. ועיין פרק דלקמן משנה ב' ומ"ש שם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על הברטנורא) וצריכי דאי אתמר בקק"ד ה"א בהא קאמר ר"א כו'. ועתוי"ט:
(יג) (על המשנה) מועלין כו'. ואע"ג דאיתנהו אבראי. דאי הדר עיילינהו. כ"ע לא פליגי. עתוי"ט:
(יד) (על הברטנורא) ונראה מהר"מ דא"צ כאן יצא מקצת. ועתוי"ט:
(טו) (על המשנה) וחייבין כו'. נ"ל דלא עדיף מבשר היוצא. דלא אמר ר"ע דזריקה מועלת לאכילה. עתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אימורי קדשים קלים: פ' כל התדיר (זבחים דף צ') ובפ' התכלת (מנחות דף מ"ז.) וביד כולה מתניתין עד סוף הפרק ר"פ שני דהלכות מעילה. בפי' רעז"ל ואם יצאו לפני זריקת דמים וחזרו וזרק דמן ר אליעזר אומר וכו' כך נראה שצ"ל שכן הוא בפירוש רש"י ז"ל:
אין מועלין בהן: אפילו לאחר זריקה דלא מהניא בהו זריקה להכי למקבעינהו במעילה:
ואין חייבין עליהם משום פגול: דלא קבע להו הך זריקה בפגול דהוו להו כמי שלא נזרק עליהם הדם ולא קרבו כל מתיריהם:
ומשום נותר: דאין נותר אלא בבשר הראוי לאכילה בתוך זמנו כדכתיב ביום זבחכם יאכל וממחרת וגו' ומשום טומאת הגוף כדאמרינן במנחות הניתר לטהורין חייבין עליו משום טומאה שאין ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה ואימורין דאיתרבו לטומאה מאשר לה' דומיא דבשר איתרבו דלאחר זריקה הוא דמחייב עלייהו ולא לפני זריקה והני לא אהנאי להו זריקה רש"י ז"ל שם פ' כל התדיר. והתם בגמרא מפרש רב פפא דאי בדהדר עיילינהו קודם זריקה כ"ע ל"פ דאהנאי להו זריקה דלא נפסלו ביוצא. כי פליגי בדאיתנהו אבראי בשעת זריקה ובהא פליגי דמ"ס אין זריקה מועלת ליוצא ומ"ס זריקה מועלת ליוצא ולא הויא מילתא דרבינא בר שילא דכתיבנא לה שם פ' כל התדיר סימן ג' כמילתיה דר' אליעזר גרידא ודלא כר' עקיבא. ובגמ' בעי למה ליה לתנא לאשמועינן פלוגתא דר"א ור"ע בבשר קדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים כיון דתנא חדא מילתא שמעינן אידך. ומשני צריכא דאי אתמר בקדשי קדשים ה"א בהא קאמר ר' אליעזר מועלין בו משום דזריקה כתקנה בלא פיסול מפקא מידי מעילה. שלא כתקנה כגון ליוצא לא מפקא מידי מעילה. אבל לאתויי אימורי קדשים קלים למעילה דהיינו לחומרא אימא מודי ליה לר"ע קמ"ל דבהא נמי פליגי. ואי אתמר גבי קדשים קלים ה"א גבי קדשים קלים הוא דאמר ר"ע מועלין בהן דאפילו זריקה שלא כתקנה דין הוא דמייתא לידי מעילה להחמיר. אבל קדשי קדשים דלאפיקי הוא אימא שלא כתקנה לא מפקא מידי מעילה קמ"ל:
תפארת ישראל
יכין
אמורי קדשים קלים: שאין מועלין בהן רק אחר זריקה:
שיצאו לפני זריקת דמים: ונשארו בחוץ בשעת זריקה כלעיל סי' ט"ו:
וטמא: דס"ל דכמו דלא מהני זריקה ליוצא לבשר ק"ק לאפוקי ממעילה, ולחיובי בפגול נותר וטמא [כמ"ב], כ"כ לא מהני זריקה ליוצא אף באימורי קדשים קלים לחיובי בהנך:
נותר וטמא: ג"כ לטעמיה דלעיל קאי, וס"ל דכמו דמהני זריקה ליוצא בק"ק, כך מהני באימורי קדשים קלים. וצריכא הנך ב' פלוגתא, דאי אשמעינן בשר ק"ק, סד"א דר"א ס"ל רק לאפוקי ממעילה לא מהני זריקה, אבל אימורי קדשים קלים אימא דמהני זריקה לעיולא למעילה. ואי אשמעינן אימורי קדשים קלין סד"א דרק לעיולא למעילה ס"ל לר"ע דמהני זריקה ליוצא, אבל בשר ק"ק דלאפוקי ממעילה אימא ס"ל לר"ע דלא מהני זריקה ליוצא, קמ"ל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת