משנה מנחות ה דפוסים

<< | משנה מנחות ה דפוסים | >>

כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם, שהן באות חמץ.

רבי מאיר אומר, שאור בודה להן מתוכן ומחמצן.

רבי יהודה אומר, אף היא אינה מן המובחר, אלא מביא את השאור, ונותן לתוך המדה, וממלא את המדה.

אמרו לו, אף היא היתה חסרה או יתרה.

כל המנחות נלושות בפושרין.

ומשמרן שלא יחמיצו.

ואם החמיצו שיריה, עובר בלא תעשה, שנאמר (ויקרא ב), כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ.

וחייבים על לישתה, ועל עריכתה, ועל אפייתה.

יש טעונות שמן ולבונה, שמן ולא לבונה, לבונה ולא שמן, לא שמן ולא לבונה.

ואלו טעונות שמן ולבונה: מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת גוים, ומנחת נשים, ומנחת העומר.

מנחת נסכין טעונה שמן, ואין טעונה לבונה.

לחם הפנים טעון לבונה, ואין טעון שמן.

שתי הלחם, מנחת חוטא, ומנחת קנאות, לא שמן ולא לבונה.

וחייב על השמן בפני עצמו, ועל הלבונה בפני עצמה.

נתן עליה שמן, פסלה.

לבונה, ילקטנה.

נתן שמן על שיריה, אינו עובר בלא תעשה.

נתן כלי על גבי כלי, לא פסלה.

יש טעונות הגשה ואינן טעונות תנופה, תנופה ולא הגשה, הגשה ותנופה, לא תנופה ולא הגשה.

אלו טעונות הגשה ואינן טעונות תנופה: מנחת הסלת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, מנחת גוים, מנחת נשים, מנחת חוטא.

רבי שמעון אומר, מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, אין בהן הגשה, מפני שאין בהן קמיצה.

וכל שאין בהן קמיצה, אין בהן הגשה.

אלו טעונין תנופה ואין טעונין הגשה: לוג שמן של מצורע ואשמו, והבכורים כדברי רבי אליעזר בן יעקב, ואמורי שלמי יחיד וחזה ושוק שלהן, אחד אנשים, ואחד נשים, בישראל אבל לא באחרים, ושתי הלחם, ושני כבשי עצרת.

כיצד הוא עושה, נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים, ומניח שתי ידיו מלמטן, מוליך ומביא, מעלה ומוריד, שנאמר (שמות כט), אשר הונף ואשר הורם.

תנופה היתה במזרח, והגשה במערב.

ותנופות קודמות להגשות.

מנחת העומר ומנחת קנאות, טעונות תנופה והגשה.

לחם הפנים ומנחת נסכים, לא תנופה ולא הגשה.

רבי שמעון אומר, שלשה מינים טעונים שלש מצות, שתים בכל אחת ואחת, והשלישית אין בהן.

ואלו הן, זבחי שלמי יחיד, וזבחי שלמי צבור, ואשם מצורע.

זבחי שלמי יחיד, טעונים סמיכה חיים, ותנופה שחוטים, ואין בהם תנופה חיים.

זבחי שלמי צבור, טעונים תנופה חיים ושחוטים, ואין בהן סמיכה.

ואשם מצורע, טעון סמיכה ותנופה חי, ואין בו תנופה שחוט.

האומר הרי עלי במחבת, לא יביא במרחשת.

במרחשת, לא יביא במחבת.

ומה בין מחבת למרחשת, אלא שהמרחשת יש לה כיסוי, והמחבת אין לה כיסוי, דברי רבי יוסי הגלילי.

רבי חנניה בן גמליאל אומר, מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשים, ומחבת צפה ומעשיה קשים.

[ האומר ] הרי עלי בתנור, לא יביא מאפה כופח ומאפה רעפים ומאפה יורות הערביים.

רבי יהודה אומר, אם רצה, יביא מאפה כופח.

הרי עלי מנחת מאפה, לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין.

רבי שמעון מתיר, מפני שהוא קרבן אחד.

<< | משנה מנחות ה דפוסים | >>