משנה מכשירין ה דפוסים

<< | משנה מכשירין ה דפוסים | >>

מי שטבל בנהר, והיה לפניו נהר אחר ועבר בו, טהרו שניים את הראשונים.

דחהו חברו לשכרו, וכן לבהמתו, טהרו שניים את הראשונים.

ואם כמשחק עמו, הרי זה בכי יותן.

השט על פני המים, הניתזין, אינן בכי יותן.

ואם נתכוין להתיז על חבירו, הרי זה בכי יותן.

העושה צפור במים, הניתזין ואת שבה, אינן בכי יותן.

פירות שירד הדלף לתוכן ובללן שינוגבו, רבי שמעון אומר, בכי יותן.

וחכמים אומרים, אינן בכי יותן.

המודד את הבור בין לעמקו בין לרחבו, הרי זה בכי יותן, דברי רבי טרפון.

רבי עקיבא אומר, לעמקו, בכי יותן. ולרחבו, אינו בכי יותן.

פשט ידו או רגלו או קנה לבור לידע אם יש בו מים, אינן בכי יותן.

לידע כמה מים יש בו, הרי זה בכי יותן.

זרק אבן לבור לידע אם יש בו מים, הניתזין, אינן בכי יותן.

ואת שבאבן, טהורים.

החובט על השלח, -- חוץ למים, בכי יותן. לתוך המים, אינן בכי יותן.

רבי יוסי אומר, אף לתוך המים בכי יותן, מפני שהוא מתכוין שיצאו עם הצואה.

המים העולין בספינה ובעקל ובמשוטות, אינן בכי יותן.

במצודות וברשתות ובמכמרות, אינן בכי יותן.

ואם נער, בכי יותן.

המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה, המוציא מסמר בגשמים לצרפו, המניח את האוד בגשמים לכבותו, הרי זה בכי יותן.

קסיא של שולחנות והשיפא של לבנים, אינן בכי יותן.

ואם נער, בכי יותן.

כל הנצוק, טהור, חוץ מדבש הזיפין, והצפחת.

בית שמאי אומרים, אף המקפה של גריסין ושל פול, מפני שהיא סולדת לאחריה.

המערה מחם לחם, ומצונן לצונן, ומחם לצונן, טהור.

מצונן לחם, טמא.

רבי שמעון אומר, אף המערה מחם לחם וכחו של תחתון יפה משל עליון, טמא.

האשה שהיו ידיה טהורות, ומגיסה בקדרה טמאה, אם הזיעו ידיה, טמאות.

היו ידיה טמאות, ומגיסה בקדרה טהורה, אם הזיעו ידיה, הקדרה טמאה.

רבי יוסי אומר, אם נטפו.

השוקל ענבים בכף מאזנים, היין שבכף, טהור, עד שיערה לתוך הכלי.

הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים כשהן מנטפין.

<< | משנה מכשירין ה דפוסים | >>