משנה מכשירין ה ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ה · משנה ב | >>
השט על פני המים, הניתזין, אינן בכי יותןא.
ואם נתכוין להתיז על חבירו, הרי זה בכי יותן.
העושה צפור במים, הניתזין ואת שבה, אינן בכי יותן.
השט על פני המים -
- הניתזין - אינן בכי יותן.
- ואם נתכוון להתיז על חברו - הרי זה בכי יותן.
- העושה ציפור במים -
- הניתזין, ואת שבה - אינן בכי יותן.
העושה צפור - שהוא מנתז מים בזריקתו, והם העושים זה הנערים אצלנו מקנים לצחוק, ואין הכוונה מהם שיבללו בהם אותו דבר שיבלל בה בעת הצחוק, וכן המים אשר ישארו בה עוד שנשאר אינו בכי יותן, לפי שאין הכוונה השארתו שם:
הנתזים. שלא בכוונה אינם בכי יותן:
העושה צפור במים. שמעלה על המים כמין אבעבועות:
הניתזים. בעשיית האבעבועות:
ואת שבה. היינו מי האבעבועות עצמן:
תני"א בתוספת"א (שם ע"ש) העושה צפור במים הניתזים ואת שבה אינן בכי יותן דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר הניתזין אינן בכי יותן ואת שבה הרי זה בכי יותן. פי' סתם מתני' ר' מאיר היא:
הנתזין - שלא בכונה:
העושה ציפור במים - שמעלה על פני המים רתיחות כמין אבעבועות:
הנתזין - בעשיית אבעבועות:
ואת שבה - דהיינו מי אבעבועות עצמן. ואית דגרסי, העושה צנור במים. כמו שעושים הנערים כמין צנור של קנה או של עץ חלול, לנתז ממנו המים בצחוק ב:
ואת שבה - המים הנשארים בצנור:
השט כו' הנתזין אינן בכי יותן. והמים העולים עליו בכי יותן. הרמב"ם פי"ג מהט"א [הלכה ז']:
העושה צפור במים וכו' אינן בכי יותן. כתב הר"ב ואית דגרסי צנור כמו שעושין הנערים כו' לנתז כו' כך פי' הרמב"ם. אף ע"ג דגרסתו ג"כ צפור. וכתב הטעם שאין הכוונה מהם על אותו דבר שיבלל בה בעת הצחוק. וכן המים אשר ישארו בה עד שיזרקם אינן בכי יותן. לפי שאין הכוונה השארתו שם. ע"כ. ויהיו ענין הנתוז שבצחוק הזה. שמנתזין על לא דבר באויר השמים בלבד. דלא כמתכוין לנתז על חבירו דרישא. וכמשחק עמו דמתני' דלעיל. על כן לשחוק אמרתי מהולל:
(א) (על המשנה) אינן כו'. והמים העולים עליו, בכי יותן. הר"מ:
(ב) (על הברטנורא) שמנתזין על לא דבר באויר. לא כמתכוין לנתז על חבירו דרישא, וכמשחק דמשנה א':
צפור: מכניס פיו במים ונופח ועושה אבעבועות על פני המים הרא"ש ז"ל ובתוספתא תניא העושה צפור במים הניתזין ואת שבה אינם בכי יותן דברי ר"מ ר' יהודה אומר זה וזה בכי יותן ר' יוסי אומר הניתזין אינם בכי יותן ואת שבה בכי יותן פי' וסתם מתני' ר"מ היא הר"ש ז"ל (א).
והרמב"ם ז"ל נראה דגריס צנור שכן פירש שהוא מנתר מים בזריקתו והם העושים זה הנערים אצלנו מקנים לצחוק ע"כ ואע"פ שבדפוס כתוב בין בפירושו בין שם ביד צפור בפא שמא הוא טעות אע"פ שכבר אפשר ליישב פירושו בגירסת צפור שקורא אותו צפור שכמו שהצפור מדלג וקופץ ממקום למקום כך המים הללו שבקנים ניתזים ממקום למקום:
יכין
הניתזין: שלא בכוונה:
העושה צפור במים: שמעלה ע"פ מים אבעבועות:
הניתזין: מהצפור:
ואת שבה: בצפור:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת