משנה מכשירין ה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ה · משנה ד | >>
המודד את הבור בין לעמקו בין לרחבו, הרי זה בכי יותן, דברי רבי טרפון.
רבי עקיבא אומר, לעמקו, בכי יותן. ולרחבו, אינו בכי יותן.
נוסח הרמב"ם
המודד את הבור -
- בין לעומקו בין לרוחבו - הרי זה בכי יותן,
- דברי רבי טרפון.
- רבי עקיבה אומר:
- לעומקו - בכי יותן,
- ולרוחבו - אינן בכי יותן.
- בין לעומקו בין לרוחבו - הרי זה בכי יותן,
פירוש הרמב"ם
פירוש לרוחבו - שידע כמה רוחבו.
ועומקו - שידע כמה עומקו.
ואין ספק כי כששיער הרום בידו או במידה שהוא מתכוין בלילת המידה ההיא או ידו, ועל כן המים הנתנין בידו או במידה מכשיר כשנגעו בהן לפירות בכוונה כמו שקדם ביאורו.
והלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבינו שמשון
תני"א בתוספת"א (שם) אמר לו ר' טרפון מה לי כשמדדו לעומקו מה לי כשמדדו לרחבו אמר לו כשמדדו לרחבו אין רוצה במשקה שברושם כשמדדו לעומקו רוצה במשקה שברושם אמר לו א"כ יהא משקה שברושם טמא למטה מן רושם טהור אמר לו אי אתה מודה שהממלא בחבית המים העולים ובחבל שהוא מכונן על צוארה ובחבל של צורכה שהן בכי יותן שאי אפשר למים שיפלו לתוכה עד שיגעו לאחרים אם כן א"א למשקה שברושם עד שיהא למטה מן הרושם וחזר רבי טרפון להיות שונה כדברי רבי עקיבא. פי' שברושם כשאדם מודד עומקו של בור בקנה ניכר רושם המים בקנה עד כמה הם מגיעים ומתוך כך יודע עומקן. טמא. ויכשיר. טהור. כלומר ולא יכשיר: הממלא בחבית. משנה היא בריש פירקין דלעיל:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לעמקו בכי יותן ולרחבו אינו בכי יותן - כשאדם מודד עמקו של בור בקנה, ניכר רושם המים בקנה עד כמה הן מגיעים, ומתוך כך יודע עומקו, לפיכך רוצה הוא במשקה שברושם ד. אבל לרחבו אינו רוצה במשקה שברושם. והלכה כרבי עקיבא ה, שחזר רבי טרפון להיות שונה כדבריו:
פירוש תוספות יום טוב
רבי עקיבא אומר לעמקו בכי יותן. כתב הר"ב כשאדם מודד עמקו כו' לפיכך רוצה הוא במשקה שברושם. א"ל [ר' טרפון] אם כן יהא משקה שברושם טמא. למטה מן הרושם טהור. א"ל אי אתה מודה שהממלא בחבית המים העולים וכו' (ברפ"ד) שא"א למים שיפלו לתוכו עד שנגעו לאחריה [ה"נ] א"א למשקה שברושם עד שיהא למטה מן הרושם. וחזר ר"ט להיות שונה כדברי ר"ע. תוספתא הביאה הר"ש. ומ"ש הר"ב דהלכה כר"ע שחזר ר"ט כו' ז"ל הכ"מ פי"ג מהט"א הלכה כר"ע מחבירו כ"ש דבר פלוגתיה הודה ליה ע"כ. אבל אפשר דהר"ב דוקא קאמר לפי שחזר ר"ט. משום דאיכא דאמרי בפ"ט דכתובות דף פ"ד דר"ט לאו חבירו הוה. אבל הרי"ף והרא"ש לא העתיקו אלא כמ"ד דחבירו הוה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) ואפילו מה שלמטה מן הרושם. משום דאי אפשר לרושם בלעדו. תוספתא:
(ה) (על הברטנורא) ואפילו לאיכא דאמרי דר' טרפון לאו חברו הוה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בפי' רעז"ל לפיכך רוצה הוא בהמשקים שברושם ע"כ פי' לשער המים הלכך כל המים אף שאינם ברושם בכי יותן לפי שא"א שלא יהא גם משקה שלא במקום הרושם והוי כממלא בחבית דתנן בפירקין דלעיל המים העולים אחריה בכי יותן ובתוספתא חזר רבי טרפון להיות שונה כדברי ר"ע:
תפארת ישראל
יכין
ה"ז בכי יותן: המים שבקנה המדה:
ר"ע אומר לעמקו בכי יותן: דניחא ליה ברושם לח שבקנה לידע עי"ז עמקו. והמים התחתונים מהרושם אע"ג דלא ניחא ליה בהו. הואיל ולא אפשר. הו"ל כאחורי חבית רפ"ד. ה"נ א"א שיהיה רושם למעלה. אם לא יתלחלח הקנה גם למטה. רב"א:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת