משנה מכשירין ב ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ב · משנה ה | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

עיר שישראל ונכרים דרים בה והיה בה מרחץ מרחצת בשבת, אם רוב נכרים, רוחץ מיד.

ואם רוב ישראל, ימתין כדי שיחמו החמין.

מחצה למחצה, ימתין כדי שיחמו החמין.

רבי יהודה אומר, באמבטי קטנה, אם יש בה רשות, רוחץ בה מיד.

נוסח הרמב"ם

עיר שישראל וגוים דרין בתוכה והיה בה מרחץ מרחצת בשבת אם רוב גוים רוחץ מיד אם רוב ישראל ימתין כדי שייחמו חמין מחצה למחצה ימתין כדי שייחמו חמין רבי יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש בה רשות רוחץ מיד.

פירוש הרמב"ם

אמבטי קטנה. הוא צנור קטן בלשון ערבי אל אבון שיורד בו המים במרחץ וכשהוא קטן ויש שם מלך שבעבור המלך יחמו אותו בכל יום מותר לרחוץ בו מיד ואע"פ שרוב העיר ישראל ואין הלכה כר' יהודה וכבר ביארנו באבות (פ"א) ששם המלוכה רשות:

פירוש רבינו שמשון

עיר שישראל ועובדי כוכבים דרים בתוכה והיתה בה מרחץ מרחצת בשבת אם רוב עובדי כוכבים רוחץ בה מיד ואם רוב ישראל ימתין בכדי שיחמו החמין מחצה על מחצה ימתין בכדי שיחמו החמין ר' יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש בה רשות רוחץ בה מיד. פי' רוחץ בה מיד למוצאי שבת דכיון דרוב עובדי כוכבים אדעתא דעובדי כוכבים הוחמו ואין צריך להמתין בכדי שיוחמו:

רשות. שולטנות ואע"פ שרוב ישראל דרך שולטנות לרחוץ באמבטי קטנ' ורוצים שיהו חמין מוכנים כל שעה ושעה בפרק [שואל] (דף קנא.) מפרש מאי רשות אמר רב יצחק בריה דרב יהודה אם יש שם אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממין לו י' קומקמין מים בבת אחת רוחץ בה מיד:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רוחץ בה מיד - למוצאי שבת, ואין צריך להמתין כדי שיחמו. דכיון דרוב נכרים, אדעתא דנכרים הוחמו:

אם יש בה רשות - המלכות קרויה רשות, מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה. ולאו דוקא מלך, אלא אם יש שם אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממין לו עשרה קומקומיות מים בבת אחת, מותר לרחוץ בה מיד, ואע"פ שרוב העיר ישראל. דאמרינן לשמו של אותו אדם חשוב הוחמו:

פירוש תוספות יום טוב

רוחץ מיד. עיין מ"ש במשנה ב' פ"ג דביצה:

באמבטי. פירשתיו במשנה ד' פ"ד דנדרים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

עיר שישראל:    וכנענים דרים בה. מ"מ דרים בתוכה. והיה בה. ס"א והיתה בה:

כדי שיחמו החמין:    י"ס דלא גרסי מלת החמין:

באמבטי:    קטנה דרך המושל לרחוץ באמבטי קטנה תמיד ורוצה שתהא מוכנת לו בכל עת הר"ש והרא"ש ז"ל: ואין הלכה כר' יהודה והיא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דר' יהודה לאפלוגי אתא. אבל רבינו יעקב בטור א"ח סוף סי' שכ"ו פסק כר' יהודה וכתב בית יוסף דמשמע נמי מדברי רש"י ז"ל דלא פליג ת"ק אדר' יהודה וכן כתב ג"כ הר"ן ז"ל שם פ' שואל לשיטת רש"י ז"ל וכתב עוד ודקתני רוחץ בה מיד לאו מיד ממש קאמר אלא בהמתנת זמן מועט שתוכל להתחמם ע"י בני אדם מרובין ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

אם רוב נכרים רוחץ מיד:    למוצאי שבת. דאדעתא דכנענו נעשה. והקשה א"מ הגאון זצוק"ל. הרי בקבוע ל"א בתר רובא כי"ד סק"י. ותי' בשם אחי מורי הגאון מהו' אליעזר זצוק"ל בספר בית אל דרק באיסור בממשות הו"ל קבוע. ולא במה דתלי במחשבה עכ"ל. ונלפע"ד טעמא. דדוקא בזורק אבן לגגו. הס' הוא בקבוע ולא במחשבה דהרי לא נתכוון לאדם ידוע. דאל"כ ודאי חייב. כדאמרינן [בסנהדרין דע"ט]. דלא ס"ל עד שיתכוון לו. וכ"כ בנר במ"ש [א"ח סי' רצ"ח]. נמי הס' הוא בקבוע. משא"כ הכא מחשבת המחמם הוא חוץ לקבוע ודו"ק:

ר' יהודה אומר באמבטי:    מרחץ:

אם יש בה רשות:    שר כנעני שיש לתלות שבעבורו הוחם. ובש"ס אמרי. דצריך שיהיה לו י' עבדים אז הוא שר חשוב:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים