משנה מכשירין ב ד

וכבר ביארה התוספתא איכות זה ומקום מחלוקת רבי יהודה. וזה כי תנא קמא אומר, כשתהיינה הטיפות הנוטפות קטנות ואחר כך ירדו גשמים וגדל שיעור הנוטפות, כבר רבו מי גשמים. ורבי יהודה אומר, כי אפילו אינם גדולות, אלא שיש בין הנוטפת האחת וירידת הנוטפת השנית זמן, ואחר כך ירדו גשמים ונעשו הנוטפות תכופות, אז רבו מי גשמים.

ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

הטורף את גגו. שמדיח את גגו ומרביצו במים שהיו בגגו ובכסות מים טמאין וירדו עליהן מי גשמים המים היורדין מן הגג ומן הכסות אם רוב מי גשמים טהור:

אם הוסיפו לנטף. שממהרין הטיפין לירד זו אחר זו יותר מבתחלה טהור דודאי רבו:

תניא בתוספתא (פ"ב) הטורף את גגו והמכבס את כסותו אימתי הוא יודע אם רבו מי גשמים אם לאו בתחלה הוא מנטף טיפין דקין ועכשיו הוא מנטף טיפין עבות ר' יהודה אומר בתחילה הוא מנטף טיפין טיפין חתוכות ועכשיו הוא טורד טיפה אחר טיפה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

המטהר את גגו - גרסינן. ואית דגרס הטורף את גגו, פירוש שטח גגו טיט או סיד להשוותו. והמים שנותנין עליו כשמטהרו או כשטחו בטיט, סתמן שופכין הן ומטמאין. וכן המים שמכבס בהן את כסותו:

וירדו עליהן גשמין - שהן מים טהורים. והגג או הכסות מנטפים מים:

אם רוב מן הטהור טהור - כגון שבתחילה היה מנטף טיפים דקות ולאחר כן מנטף טיפים עבות, בידוע שרוב מן הטהור:

אם הוסיפו לנטף - שממהרים הטפים לירד זו אחר זו יותר מבתחילה, טהור, דודאי רבו. ואע"פ שאין הטפות עצמן יותר גדולות ממה שהיו בתחילה. ואין הלכה כרבי יהודה: