משנה מכשירין ב ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ב · משנה ד | >>
הטורף את גגו והמכבס את כסותו וירדו עליהן גשמים, אם רוב מן הטמא, טמא.
ואם רוב מן הטהור, טהור.
מחצה למחצה, טמא.
רבי יהודה אומר, אם הוסיפו לנטף.
הטורף את גגו,
- והמכבס את כסותו,
- וירדו עליהן גשמים -
- אם רוב מן הטמא - טמא,
- אם רוב מן הטהור - טהור,
- מחצה למחצה - טמא.
- רבי יהודה אומר: אם הוסיפו לנטף.
- וירדו עליהן גשמים -
הטורף גגו - הרוחץ גגו.
וידוע שהמים הנוטפין מן הגג אחר רחיצתו או מן הבגד שהן מי שפיכות, ורצה להודיענו איך נדע כי רבו מי גשמים על מי שפיכות.
וכבר ביארה התוספתא איכות זה ומקום מחלוקת רבי יהודה. וזה כי תנא קמא אומר, כשתהיינה הטיפות הנוטפות קטנות ואחר כך ירדו גשמים וגדל שיעור הנוטפות, כבר רבו מי גשמים. ורבי יהודה אומר, כי אפילו אינם גדולות, אלא שיש בין הנוטפת האחת וירידת הנוטפת השנית זמן, ואחר כך ירדו גשמים ונעשו הנוטפות תכופות, אז רבו מי גשמים.
ואין הלכה כרבי יהודה:
הטורף את גגו. שמדיח את גגו ומרביצו במים שהיו בגגו ובכסות מים טמאין וירדו עליהן מי גשמים המים היורדין מן הגג ומן הכסות אם רוב מי גשמים טהור:
אם הוסיפו לנטף. שממהרין הטיפין לירד זו אחר זו יותר מבתחלה טהור דודאי רבו:
תניא בתוספתא (פ"ב) הטורף את גגו והמכבס את כסותו אימתי הוא יודע אם רבו מי גשמים אם לאו בתחלה הוא מנטף טיפין דקין ועכשיו הוא מנטף טיפין עבות ר' יהודה אומר בתחילה הוא מנטף טיפין טיפין חתוכות ועכשיו הוא טורד טיפה אחר טיפה:
המטהר את גגו - גרסינן. ואית דגרס הטורף את גגו, פירוש שטח גגו טיט או סיד להשוותו. והמים שנותנין עליו כשמטהרו או כשטחו בטיט, סתמן שופכין הן ומטמאין. וכן המים שמכבס בהן את כסותו:
וירדו עליהן גשמין - שהן מים טהורים. והגג או הכסות מנטפים מים:
אם רוב מן הטהור טהור - כגון שבתחילה היה מנטף טיפים דקות ולאחר כן מנטף טיפים עבות, בידוע שרוב מן הטהור:
אם הוסיפו לנטף - שממהרים הטפים לירד זו אחר זו יותר מבתחילה, טהור, דודאי רבו. ואע"פ שאין הטפות עצמן יותר גדולות ממה שהיו בתחילה. ואין הלכה כרבי יהודה:
.אין פירוש למשנה זו
המטהר את גגו: היא גירסת הר"ש והרא"ש ופירשו שוטפו במים טמאים אבל הרמב"ם ז"ל גריס הטורף את גגו ופי' הרוחץ את גגו: ובתוספתא גרסי' נמי הטורף:
יכין
הטורף את גגו: מחליק טיט שטח בגגו. עם מי שופכין:
והמכבס את כסותו: דמימי כביסה. שנוטפין מהכסות. נמי טמאים כשופכין:
ר"י אומר אם הוסיפו לנטף: אם לאחר שירדו הגשמים על הבגדים. נטפו יותר תכופות מבתחלה. אז בידוע שגשמים מרובים מטמאים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת