משנה מכשירין ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ב · משנה ו | >>
מצא בה ירק נמכר, אם רוב נכרים, לוקח מיד.
ואם רוב ישראל, ימתין כדי שיבואו ממקום קרובה.
מחצה למחצה, ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב.
ואם יש בו רשות, לוקח מיד.
נוסח הרמב"ם
מצא בה ירק נמכר -
- אם רוב גוים - לוקח מיד,
- ואם רוב ישראל - ימתין כדי שיבוא ממקום קרוב,
- מחצה למחצה - ימתין כדי שיבוא ממקום קרוב.
- אם יש בה רשות - לוקח מיד.
פירוש הרמב"ם
רוצה לומר כשימצא ירק נמכר במוצאי שבת.
והעיקר אצלינו, כי כל מה שיעשה בשביל ישראל ואין בו פרסום גדול, כשנעשה בשבת, כגון חפרו לו קבר והביאו לו ארון, כמו שנתבאר במסכת שבת (דף קנא.) מותר למוצאי שבת, אמנם אחר שימתין בכדי שיעשו. ועל כן ימתין בכאן לירק הזה כדי שיבואו ממקום קרוב אחר מוצאי שבת, ואז תהיה מותר באכילה.
וטעם הדין הזה הנשרש אצלינו והוא ימתין בכדי שיעשו, הוא מה שאספר לך. וזה כי כשראינו או ידענו כי הדבר הזה אשר עשה הגוי בשבת עשה אותו בשביל ישראל, אסרנוהו שיהנה בו עד אחר מוצאי שבת ושימתין בכדי שיעשו בו אחר השבת שיעור מה שנעשה בשבת, לפי שאנו חוששין שמא הישראל רמז לגוי ועוררו לעשות הדבר הזה בשבת כדי שימצא אותו מזומן למוצאי שבת. וכאשר נאמר שאי אפשר לו שלא ימתין בכדי שיעשו, לא ירמוז אליו שיעשה בשבת בשבילו בלבד לפי שאין לו תועלת בזה, כיון שאי אפשר לו שלא ימתין. וכיון שכן, ימתין הוא עד מוצאי שבת וירחיק המעשה ההיא מתחילתו, וזה כולו מנוסה באמירה לגוי שהיא אסורה משום שבות. והבן התעודה הזאת שהיא טובה:
פירוש רבינו שמשון
ירק. שנתלש בשבת דכיון דרוב עובדי כוכבים אדעתא דעובדי כוכבים נתלש:
ממקום קרוב. שיש שם ירק ואע"ג דשמא הובא ממקום רחוק:
ואם יש בה רשות. אע"פ שרוב ישראל דרים בה דרכם לעשות בשביל הרשות שיהא לו ירק מזומן כל שעה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
היה בה ירק, נמכר - ירק שנתלש בשבת, נמכר למוצאי שבת:
אם רוב נכרים לוקח מיד - דכיון דרוב נכרים, אדעתא דנכרים נתלש:
כדי שיבואו ממקום קרוב - שיש שם ירק. ואף על גב דשמא הובא ממקום רחוק, אין צריך להמתין אלא כדי שילקטו ירק ממקום קרוב שיש בו ירק ו ויביאוהו משם. שלא אמרו חכמים ולערב ימתין בכדי שיעשו, אלא גזירה שמא יאמר לנכרי בשבת לך והבא ז, וכשרואה שצריך להמתין לערב כדי שיבוא הדבר ההוא ואפילו ממקום קרוב, לא יאמר לנכרי להביאו בשבת:
ואם יש שם רשות לוקח מיד - דאדעתא דאדם חשוב רגילין תמיד להביא, ולא אדעתא דישראל הביאו:
פירוש תוספות יום טוב
כדי שיבואו ממקום קרוב. כדי שילך הכנעני ויתלוש ויגמור המלאכה ויחזור לכאן. והא דלא הזכיר שיעור התלישה לפי שהוא נעשית בשעה מועטת. הר"ן פ"ג דביצה. ומ"ש הר"ב שלא אמרו כו' אלא גזירה שמא יאמר לכנעני לך והבא כו' כלומר לך ולקט. וכן ל' התוס' דביצה פ"ג:
ממקום קרוב. כתב הר"ב ואע"ג דשמא הובא ממקום רחוק כו' ובמשנה ד' פכ"ג דשבת דתנן אא"כ באו ממקום קרוב ופי' הר"ב שנודע לנו בבירור שבאו ממקום שבתוך התחום כו' ולפי זה מקום קרוב היינו בתוך התחום. וא"כ קשה מ"ש הכא מהתם דהכא מסתמא תלינן דממקום קרוב דהיינו מתוך התחום בא. ושמא יש לחלק דהתם לענין מת. ואוושא מלתא טובא. איכא למגזר טפי. וכיוצא בזה כתבו התוס' פ"ג דביצה דף כ"ד. שיש חילוק בין מת לדברים אחרים. דאוושא טפי מלתא. דהכל יודעין שהובאו בשבילו ואיכא למגזר טפי. אבל הר"ן בפ"ג דביצה גבי כנעני שהביא דורון לישראל. כתב שאם נסתפק לו מהיכן הביאן כדי שיבואו מחוץ לתחום. והביא עליה ממתני' דהכא. ושמעינן מינה דדעתו נמי דמתני' לא קתני כדי שיבואו ממקום קרוב. אלא כי ידעינן בודאי שבמתוך התחום הובאו. וא"נ מקום קרוב דהכא. לאפוקי מקום רחוק ותרוייהו חוץ לתחום ואין מקום קרוב דהכא. כמו מקום קרוב דפכ"ג דשבת. ובזה נוכל לתרץ דברי הר"ב ג"כ. ושאין חילוק בין מת לירק דהכא. אלא דמקום קרוב דהכא. לאפוקי מקום רחוק. ולעולם מחוץ לתחום וצריך להמתין עד שיבוא ממנו. אבל אין חוששין שמא בא ממקום יותר רחוק מזה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ה) (על המשנה) קרוב. כדי שילך הנכרי ויתלוש ויגמור המלאכה ויחזור לכאן. ושיעור התלישה אין צורך להזכיר, שהיא נעשית בשעה מועטת. הר"ן:
(ו) (על הברטנורא) ובפרק כ"ג דשבת משנה ד', אלא אם כן באו ממקום קרוב, פירש הר"ב אלא אם כן נודע בבירור שבאו מתוך התחום, כתבו התוס', דמת שאני, דאוושי מלתא. ולמה שכתב הר"ן כו', יש לומר דמקום קרוב דהכא אינו כמקום קרוב דהתם, אלא לאפוקי מקום רחוק, ולעולם בחוץ לתחום, וצריך להמתין עד שיבואו ממנו, אבל אין חוששין למקום היותר רחוק מזה. ועתוי"ט:
(ז) (על הברטנורא) פירוש, לך ולקוט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מצא בה ירק נמכר: י"ס היה בה ירק נמכר. וגרסא נכונה היא:
אם רוב ישראל: ימתין וכן משום דכל דבר הנעשה בשביל ישראל בשבת אסור למוצאי שבת בכדי שיעשו גזרה שמא יאמר לכנעני שיעשה בשבת דבר שצריך למ"ש משום דאמירה לכנעני שבות א"כ לא ירויח באומרו לכנעני שיעש' בשבת הואיל וצריך להמתין למ"ש בכדי שיעשו כך מצאתי כתוב בשם הרמב"ם ז"ל ופירשו רעז"ל בסמוך:
ומ"מ כדי שיבא ממקום קרוב ומחקו הויו:
תפארת ישראל
יכין
מצא בה ירק נמכר: שנתלש בשבת ונמכר למוצאי שבת:
ימתין כדי שיבואו ממקום קרוב: ואף שזה הירק בא מרחוק. אעפ"כ א"צ להמתין רק בכדי שיביאו ירק כזה ממקום קרוב. דהרי גזירה שימתין בכדי שיעשה הוא שלא יאמר לכנעני להביא בשבת. והכא מדצריך להמתין עכ"פ. ידע שאסור לומר לכנעני שיביא. ולא דמי לחלילי מת פכ"ג דשבת דשרי רק בבאו באמת מתוך התחום. נ"ל דשאני מת דמורה היתירא דלצורך מצוה קצת יהא מותר לומר לכנעני. כדהתירו באמת אמירה לכנעני בבין השמשות לצורך מצוה [כא"ח סימן שמ"ב]. להכי גזרו בכה"ג טפי. ותו דשאני התם. דמדאין מת אחר מצוי. מוכח טפי דלצורך מת ישראל הובא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת