משנה כלים כו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כו · משנה ו | >>
עב כסות, ותכריך כסות, מדרס.
עב ארגמן, ותכריך ארגמן, בית שמאי אומרים, מדרס.
ובית הלל אומרים, טמא מת.
עור שעשאו חיפוי לכלי, טהור.
למשקלות, טמא.
רבי יוסי מטהר משום אביו.
עַב כְּסוּת, וְתַכְרִיךְ כְּסוּת,
- מִדְרָס.
- עַב אַרְגָּמָן, וְתַכְרִיךְ אַרְגָּמָן,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִדְרָס;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, טְמֵא מֵת.
- עוֹר שֶׁעֲשָׂאוֹ חִפּוּי לַכֶּלִי,
- טָהוֹר;
- לַמִּשְׁקָלוֹת,
- טָמֵא.
- רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר מִשּׁוּם אָבִיו:
עב כסות, ותכריך כסות - מדרס.
- עב ארגמן, ותכריך ארגמן -
- בית שמאי אומרין: מדרס.
- ובית הלל אומרין: טמא מת.
- עור -
- שעשאו חיפוי לכלים - טהור,
- ולמשקלות - טמא.
- רבי יוסי - מטהר, משום אביו.
עב כסות - מכסה עור יעשה כמו תיבה שמניחין בו הבגדים, ושמו מפורסם "עיבה".
וכן תכריך כסות - העור אשר יחברו בו הבגדים, ואמר שהוא גם כן טמא מדרס.
וכן תכריך ארגמן - העור אשר יחברו לו הארגמן, הוא טמא מדרס לפי דעת בית שמאי.
עוד אמר שהעור שעשוי חפוי לכלים טהור מכל טומאה, לפי שחפויי הכלים טהורים כמו שביארתי לך.
ואמנם חפוי המשקלות טמא לפי שהוא כלי קבול עשוי לקבלה, והמשקולת עצמה אינה כלי.
ואין הלכה כרבי יוסי:
עב כסות. לבד שעושין ממנו כסות זהו עב כסות
תכריך. כסות ארגמן תכריך ארגמן כדפרשינן תכריך כסות אלא שזה צבוע ארגמן ומתוך התוספתא משמע דתכריך ארגמן מיירי בעור שכורכין בו ארגמן:
חיפוי לכלים טהור. ולמשקלות תרגום מכסה חופא:
רבי יוסי מטהר. לעיל פ' ששה עשר [מ"ח] תנן זה הכלל העשוי לתיק טמא העשוי לחפוי טהור גבי חיפוי האלה והקשת והרומח ומסתברא דאתיא כר' יוסי משום אביו אם לא נחלק בין שאר כלים להני. תניא בתוספ' [שם] עור החמור ועור החמר ועור הכתן ועור הרופא ועור הלוף של קטן ועור שהבנות טוות עליו טהור אם יש בו חמשה על חמשה טמא ואם לאו טהור עור השטיח ועור העריסה ועור הקטבליא ועור הכר ועור הכסת אע"פ שאין בו ה' על ה' טמא רשב"ג אומר אם יש בו חמשה על ה' טמא ואם לאו טהור שאין עור פחות מחמשה על חמשה. עור שעשאו לתכריך אפילו כל שהוא טמא אמר ר"א ברבי יוסי לא נחלקו בית שמאי וב"ה על עובי ארגמן ועל תכריך הארגמן שהן טמאין על מה נחלקו על עובי כסות ועל תכריך כסות שב"ש מטמאין ובית הלל מטהרין תכריך ארגמן בזמן שתוכו טמא פשוטו טהור מיטמא ומיטהר אפילו עשרה פעמים ביום. עובי הצמר ואוירטין הבאין ממדינת הים אע"פ שהן באין במדה טמאין. השידה והתיבה והמגדל של עצם ושל עור רבי מטמא ור' יוסי בר' יהודה מטהר. פי' שאין עור פחות מחמשה על חמשה כדתנן לקמן פכ"ז [מ"ב] העור חמשה על חמשה:
עוד תני"א בתוספת"א [שם] חיפוי בית הלגינין ובית הכוסות אע"פ שיש בו חמשה על חמשה טהור שאינו אלא חיפוי ומשום חיבורי כלים טמא. עור שבפני החמור אע"פ שיש בו חמשה על חמשה טהור שאינו אלא חיפוי. הכסת שלו טהורה היתה תפורה לאוכף טמאה ומקבלת כל שהוא טמאה. העושה פסיקיא לשפיר וללב ולצייד בהמה טהורה. לתחת כריסו של חמור טמאה שירי פסיקיא ארבעה טפחים כדי ליתן תחת כריסו של חמור העושה פסיקיא כל שהוא טהורה לחוק בה שקין ומרצופין להלך בה ממקום למקום טמאה. כל הגדילות בבהמה טהורות ובאדם טהורין חוץ משל שק ומשל בגד. הקלע שבית קיבול שלה של משיחות ר' דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים אומרים שלש טמאה וב' טהורה. נפסקה אמצעית טמאה והחיצונה טהורה נפסק בית הפקיע שלה ונשתייר בה טפח טמאה כל החוצלות בין של שעם בין של שק בין של צפירה ר' דוסא בן הרכינס אומר טמא מת וחכמים אומרים טמא מדרס פי' שאינו אלא חפוי וכל חפוי טהור. כסת שלו הכסת של עור שלא יזיק לה המשאוי. תפרה לאוכף שרוכב עליו נעשית אוכף. לשפיר של בהמה אי נמי ללב של בהמה א"נ לצייד הבהמה. לקשור ולהכניס החבל בלולאות. גדילות לשון גדיל. בית הפקיע הטבעות שמכניסין בראש השרביט וכאשר זורקין את האבן יוצאין. כל החוצלות הך סיפא משנה בעדיות (פ"ג) ובסוף פ' קמא דסוכה (דף כ.) פליגי מאי חוצלות רבי אבא אמר מזבלי בזולוי"ש בלע"ז ועשוי הרועה להניחן תחת ראשו ולשכב ריש לקיש אמר מאי מחצלות מחצלות ממש ובדאית ליה גדנפא: של שק מנוצה של עזים. צפירה גרסינן בסמוך ממה שמסתפר מזנבי הסוסים ומצוארן ואמרינן בסוכה (שם) למאן דאמר מחצלות ממש בשלמא של שק ושל צפירה חזיין לפרסי ונפייתא למסך לפני הפתח ולנפץ בהם את הקמח אלא של שעם ושל גמי למאי חזיין חזיין לנזייתא ופירש שם בקונטרס לכסות בהן גיגית שעושין בה שכר ולא יתכן כדמוכח כוליה פירקין דלעיל דלחיפוי כלים טהור וכן לעיל פ' י"ז אלא צריך לומר דעשויין לקבל (טומאת) שום דבר:
עב כסות - כגון לבדין שעשה מהן כסות, זהו עב כסות. וכן עב ארגמן, לבד צבוע ארגמן. כך פירשו רבותי. ואני שמעתי, עב כסות, עור שמכסים בו הבגדים. עב ארגמן, עור שמכסים בו ארגמן:
תכריך כסות - עור שכורכים בו הבגדים:
תכריך ארגמן - עור שכורכים בו ארגמן:
חפוי - מכסה. תרגום מכסה, חופאה:
טהור - דהכי תניא, יכול שאני מרבה חפויי כלים לטומאה, תלמוד לומר (ויקרא יא) אשר יעשה מלאכה בהם, פרט לחפויי כלים:
ולמשקלות טמא - והא דתנן לעיל סוף פרק כל כלי עץ שנחלק, זה הכלל וכו' העשוי לחיפוי טהור, חיפוי דמשקלות שאני, לפי שהוא עשוי לקבלה ט, והמשקלות עצמה אינה כלי. והלכה כתנא קמא:
עב כסות וכו'. כתב הר"ב מפי השמועה עור שמכסים בו הבגדים כו'. והוא פי' הרמב"ם. וכתב בנא"י ששמו המפורסם בערב עיבה:
למשקולת טמא. פי' הר"ב לפי שהוא עשוי לקבלה. ומקבל שאר הטומאות ואינו מתטמא במדרס. הרמב"ם פכ"ד מה"כ:
(ט) (על הברטנורא) ומקבל שאר הטומאות ואינו מתטמא במדרס. הר"מ:
בפי' ר"ע ז"ל. ואני שמעתי וכו' אמר המלקט הוא קרוב לפירוש הרמב"ם ז"ל וז"ל הרמב"ם המוגה. עב כסות כמין כיס מעור יעשה שנשמרין בו הבגדים ושמו מפורסם עיבה ע"כ ולפי פי' זה הגיה הרב בצלאל ז"ל עב בצירי ובלתי יו"ד וכן עב ארגמן. גם ה"ר יהוסף ז"ל נקד בצירי: תניא בתוספתא א"ר אלעזר ב"ר יוסי לא נחלקו ב"ש וב"ה על עב ארגמן ועל תכריך ארגמן שהן טמאים על מה נתלקו על עב כסות ועל תכריך כסות שבית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרון:
יכין
עב כסות: עור שמכסין בה הבגדים:
ותכריך כסות: עור שכורכין בו הבגדים:
עב ארגמן: שמכסין בה הצמר שצבוע ארגמן. מדהוא יקר וחושש שיתלכלך מאבק:
ותכריך ארגמן: שכורכין אותה בו:
ובה"א טמא מת: ולא מדרס. דמדקפיד מאד על נקיותן. אינו יושב עליו רק בשעת הדחק מאד. ונ"ל דמיירי שכרכו בו סביב [כפכ"ד מי"ב] דאל"כ הרי כל העשוי לחיפוי אמק"ט כלל [כלעיל ספט"ז] וה"נ הרי אמרינן בסיפא דהעשוי לחפוי כלים טהור:
עור שעשאו חפוי לכלי טהור: אמק"ט כלל:
למשקלות: לחפוי למשקלות שלא ישחקו ויגרע משקלן:
טמא: מק"ט מת מדיש להן ב"ק:
רבי יוסי מטהר: נ"ל טעמו משום דב"ק זה הוא רק לצורך המשקולות שגם הוא אמק"ט מדאינו כלי דלא מקרי כלי תשמיש רק כשעשוי להניח עליו או בתוכו שום דבר או כשהוא עשוי כדי לעשות עמו שום מלאכה או פעולה ומה"ט גם קנה מאזנים מחשב כלי [כפי"ב מ"ב] מדעשוי להשתמש בגופו דהיינו לתלות בו דבר הנשקל. אבל משקלות שהוא רק כדי לשקול כנגדו שום דבר שיכול לעשות כזה עם חתיכת עץ ואבן בעלמא. אם הוא כמשקל הראוי. להכי אפי' בכלל פשוטי כלים אינו ואמק"ט כלל. וכיון דהמשקולת גופה אמק"ט. איך יהיה העור שהוא טפל לו חמור מהעיקר [זבחים ס"ג א']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת