עיקר תוי"ט על כלים כו

(א)

(א) (על הברטנורא) הר"ש. וכלומר דלפיכך מיטמאין שלא באומן. ועתוי"ט:

(ב)

.אין פירוש למשנה זו

(ג)

(ב) (על הברטנורא) ואין לו בית אצבעות, אלא עור פשוט. הר"מ:

(ג) (על הברטנורא) ולשון הר"מ, שיש עליהם צורת כלי:

(ד) (על המשנה) טמאין. כשאר כלי עור הפשוטין. הר"מ. כלומר שהם בצורת כלי:

(ד)

(ה) (על הברטנורא) והר"ש גרס, טהור, ומפרש דמקבל טומאה מכאן ולהבא, ובנפסק עקבו כו' מפרש דטהור לגמרי. וכן נראה. ועתוי"ט:

(ו) (על הברטנורא) שא"צ אומן לזה, שהדיוט יכול לשמטו מהאימום. כ"מ:

(ה)

(ז) (על הברטנורא) והר"מ כתב, כשמעמיס על חמורו. וגרס נמי עור החמור. ומפרש, אשר יקשרו באמצעיתו הדבר אשר יעתיקו על החמור:

(ח) (על הברטנורא) פשתן מתורגם כתנא. ת"ח:

(ו)

(ט) (על הברטנורא) ומקבל שאר הטומאות ואינו מתטמא במדרס. הר"מ:

(ז)

(י) (על הברטנורא) נראה שצ"ל המחשבה:

(יא) (על הברטנורא) ועיבוד נמי אינה צריכה, כדפירש הר"ב משנה ג' פרק י"א דזבחים:

(ח)

(יב) (על הברטנורא) בגזלן נכרי מיירי. עיין פרק י' דבבא קמא משנה ב':