משנה כלים יט דפוסים

<< | משנה כלים יט דפוסים | >>

המפרק את המטה להטבילה, והנוגע בחבלין, טהור.

החבל מאימתי הוא חיבור למטה, משיסרג בה שלשה בתים.

והנוגע מן הקשר ולפנים, טמא.

מן הקשר ולחוץ, טהור.

נימי הקשר, הנוגע בצרכו, טמא.

וכמה הוא צרכו? רבי יהודה אומר, שלש אצבעות.

החבל היוצא מן המטה, עד חמשה טפחים, טהור.

מחמשה ועד עשרה, טמא.

מעשרה ולחוץ, טהור, שבו קושרין את הפסחים, ומשלשלין את המטות.

מזרן היוצא מן המטה, כל שהוא, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, עד עשרה טפחים.

שיירי מזרן שבעה טפחים, כדי לעשותו חבק לחמור.

נישא הזב על המטה ועל המזרן, מטמא שנים ופוסל אחד, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר: נישא הזב על המטה ועל המזרן עשרה טפחים, מטמא שנים ופוסל אחד.

מעשרה ולחוץ, מטמא אחד ופוסל אחד.

נישא על המזרן, מעשרה ולפנים, טמא.

מעשרה ולחוץ, טהור.

מטה שהיתה טמאה מדרס, וכרך לה מזרן, כולה טמאה מדרס.

פירשה, היא טמאה מדרס, והמזרן מגע מדרס.

היתה טמאה טומאת שבעה, וכרך לה מזרן, כולה טמאה טומאת שבעה.

פירשה, היא טמאה טומאת שבעה, והמזרן טמא טומאת ערב.

היתה טמאה טומאת ערב, וכרך לה מזרן, כולה טמאה טומאת ערב.

פירשה, היא טמאה טומאת ערב, והמזרן טהור.

מטה שכרך לה מזרן, ונגע בהן המת, טמאין טומאת שבעה.

פירשו, טמאין טומאת שבעה.

נגע בהן השרץ, טמאין טומאת ערב.

פירשו, טמאין טומאת ערב.

מטה שניטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה חדשות, ולא שינה את הנקבים, נשתברו חדשות, טמאה.

וישנות, טהורה, שהכל הולך אחר הישנות.

תיבה שפתחה מלמעלה, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמעלה, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמטה, טהורה.

מגורות שבה, טמאות, ואינם חיבור לה.

התורמל שנפחת כיס שבתוכו, טמא, ואינו חיבור לו.

החמת שביצים שלה מקבלות עמה, ונפחתו, טהורות, שאינם מקבלות כדרכן.

תיבה שפתחה מצידה, טמאה מדרס וטמא מת.

אמר רבי יוסי: אימתי? בזמן שאינה גבוהה עשרה טפחים, או שאין לה לזבז טפח.

נפחתה מלמעלן, טמאה טמא מת.

נפחתה מלמטן, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרין, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלה.

משפלת שנפחתה מלקבל רימונים, רבי מאיר מטמא.

וחכמים מטהרים, מפני שבטל העיקר, בטלה הטפלה.

<< | משנה כלים יט דפוסים | >>