משנה כלים יט ה

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יט · משנה ה | >>

מטה שהיתה טמאה מדרס, וכרך לה מזרן, כולה טמאה מדרס.

פירשה, היא טמאה מדרס, והמזרן מגע מדרס.

היתה טמאה טומאת שבעהט, וכרך לה מזרן, כולה טמאה טומאת שבעה.

פירשה, היא טמאה טומאת שבעה, והמזרן טמא טומאת ערב.

היתה טמאה טומאת ערב, וכרך לה מזרן, כולה טמאה טומאת ערב.

פירשה, היא טמאה טומאת ערב, והמזרן טהור.

משנה מנוקדת

מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס,

וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן,
כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס;
פֵּרְשָׁה,
הִיא טְמֵאָה מִדְרָס,
וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס.
הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְּעָה,
וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן,
כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה;
פֵּרְשָׁה,
הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה,
וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.
הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב,
וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן,
כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב;
פֵּרְשָׁה,
הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב,
וְהַמִּזְרָן טָהוֹר:

נוסח הרמב"ם

מיטה שהיתה טמאה מדרס,

וכרך לה מזרן - כולה טמאה מדרס.
פירשה - היא טמאה מדרס, והמזרן מגע מדרס.
היתה טמאה טומאת שבעה -
וכרך לה מזרן - כולה טמאה טומאת שבעה.
פירשה - היא טמאה טומאת שבעה, והמזרן טמא טומאת ערב.
היתה טמאה טומאת ערב,
וכרך לה מזרן - כולה טמאה טומאת ערב.
פירשה - היא טמאה טומאת ערב, והמזרן טהור.

פירוש הרמב"ם

אלו הדברים כולן מבוארים והולכין על דמיון המאמר הקודם ביאורו בהלכה השביעית מהפרק אשר לפני זה.

וכאשר תסדיר הביאור ההוא בזה המאמר תמצא העניין אחד, זולת שבכאן הערה נעריך עליו, וזה שזאת המיטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת שבעה מן המת, והמיזרן מן הבגדים, וכאשר היתה המיטה אב במת והוא סוף אב, לא תשים הבגדים והוא המיזרן הנוגע בה אב גם כן אבל ראשון, כמו שאמר פירשה היא טמאה טומאת שבעה כמו שהיתה, והמיזרן טמא טומאת ערב רוצה לומר שהוא ראשון לא אב.

וזה השורש כבר התבאר, והארכנו בביאורו בפתיחת דברינו, ותזכרהו ותעיר עליו:

פירוש רבינו שמשון

כולה טמאה טומאת מדרס. אפילו המזרן ואע"ג דתניא לעיל [שם] דרס עליו בתוך י' טמא והמטה טהורה אע"פ שכרוך בה משום דמיזרן טפל למטה ואין המטה טפלה למזרן:

והמזרן טהור. לעיל בברייתא שהיו יחד בשעת מגע שרץ אפילו פירשו טמאים טומאת ערב אבל הכא שלא היה כרוך בשעת מגע פירש טהור:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כולה טמאה מדרס - וכל זמן שלא פירש המזרן מן המטה הוי כמטה עצמה כדפרישית:

והמזרן מגע מדרס - ומטמא אחד ופוסל אחד, כדין כל נוגע באב הטומאה:

פירוש תוספות יום טוב

היתה טמאה טומאת ז'. שזאת המטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת ז' מן המת והמזרן מן הבגדים וכאשר היתה המטה אב במת והוא סוף אב לא תשים הבגדים והוא המזרן הנוגע בה אב ג"כ אבל ראשון. הרמב"ם ועיין בפ"ק דאהלות [מ"ב]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) שבעה. שזאת המטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת שבעה מן המת. והמזרן מן הבגדים. וכאשר היתה המטה אב במת והוא סוף אב, לא תשים הבגדים והוא המזרן הנוגע בה אב גם כן, אבל ראשון. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כולה טמאה מדרס:    ואע"פ שכשדרס הזב על המיזרן המטה טהורה היינו לפי שהמטה עיקר ואינה בטלה לגבי המיזרן אבל מיזרן בטל הוא אגב המטה הר"ש והרא"ש ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

מטה שהיתה טמאה מדרס וכרך לה מיזרן כולה טמאה מדרס:    בעודו מחובר להמטה:

היא טמאה מדרס והמיזרן מגע מדרס:    ר"ל הרי המזרון אז ראשון. מדנגע במטת המדרס [ועי' פי"ח מ"ז סי' נ"ט]:

היתה טמאה טומאת שבעה:    כגון שנטמא בטומאת מת:

היא טמאה טומאת ערב והמיזרן טהור:    דאדם וכלים אמק"ט רק מאה"ט:

בועז

פירושים נוספים